מול פלנדרס – דניאל דפו

mollflandersאו, יותר מדויק:

מוצאותיה

ותלאותיה

של מול פלנדרס הנודעת וכו'

שנולדה בניוגייט ובשישים שנות חיים של שינוי תמידי, להוציא את ילדותה, שתים-עשרה שנים היתה זונה, חמש פעמים אשת איש (מהן פעם אחת אשת אחיה), שתים-עשרה שנים גנבת ושמונה שנים עבריינית גולה בוירג'יניה. לבסוף התעשרה, חיה חיים מהוגנים ומתה בעלת תשובה.

נכתב על-פי מזכריה.

חסד עושה עמנו הוצאת כרמל המוציאה לאור מחדש, ובתרגומים משובחים, ספרות מן הקלאסיקה, לעתים (כמו כאן) ספרים שנעלמו בתהום הנשיה, והריהם זוכים (ובצדק גמור) לעדנה מחודשת.

 מול פלנדרס, כאמור בכותרת המורחבת, נולדה בכלא ניוגייט, מקום בו נדחה גזר דינה (להיתלות) של אמה ההרה עד הולדתה, גזר דין שהומר בגירוש. הילדה הופקדה בבית אומנת, כזו שפרנסתה על גידול ילדים נטושים כאלה או אחרים.

 מהלך חייה של מול פלנדרס, שם בדוי שאימצה לעצמה, כך שאיננו יודעים עד סוף הספר, מהו שמה "האמיתי", כולו בשולי החברה ובשולי השוליים. דרך סיפורה ניתן להתוודע טוב יותר מכל ספר הסטוריה לחיי היומיום של העניים והנידחים באנגליה של המאה ה- 18, ויותר מכך – הנשים, להן לא היו כל זכויות, אלה שלא יכולות היו לעמוד ברשות עצמן אלא אם כן היתה להן ירושה נכבדה שאפשרה חיים ופרנסה, או שהיה עליהן להתמך בדרך זו או אחרת בידי אחרים.

מול פלנדרס, שנסיבות חייה לא הותירו לה ירושה משלה, ושנאלצה לפלס דרכה בעולם שבו לנשים, כאמור, אין באמת אפשרות כזו, בוחרת, כמעט בעל כרחה, בחיי פשע, בין אם גניבה, כייסות, חיי פילגשות או זנות, תוך שהיא נוטשת את ילדיה שנולדו לה ממערכות יחסים אלה או אחרות, לחסדי הקהילה (נושא שהחזירני לספר "בכוונה תחילה" פעם אחר פעם) ואינה מזכירה אותם עוד לעולם.

 באחרית ימיה חוזרת מול פלנדרס למוטב, לפחות לפי הגדרות הזמנים ההם, ואין היא עוד חוטאת בכל החטאים הללו שדינם מיתה או הגליה. בסוף ימיה היא גם בעלת נכסים המאפשרים מחייה ברווחה, כך שאין היא נזקקת עוד, בעצם, לאותו אורח חיים, שאולי לא היתה בוחרת בו מלכתחילה, לו היו לה כבר אז. שלא לדבר על המחיר שנשים שילמו אז (לעומת המחיר ששילמו הגברים) על "חטאי" הבשר. הן שנשארו לשאת בהוצאות גידול הילדים, לו בחרו להחזיק בהם, או לגינוי מתמיד על נטישתם, וכמובן לגינוי בעצמן על אורח חייהן המופקר.

 קריאה מאוחרת ב"רובינזון קרוזו" של דפו גילתה לי את הצד הכמעט מיסיונרי שבכתיבתו, זה המפציר בקורא(ת) לחזור בתשובה ולאמץ אורח חיים מוסרני.

בספר זה, המאוחר יותר מבחינת זמן כתיבתו, ניכרת עדיין, אם כי פחות, נטייתו המוסרנית של דפו, המחזיר את גיבורתו בתשובה, וגורם לה להתחרט על חטאיה ועל אורח חייה ה"בלתי-מוסרי". אף על פי כן ניכרת כאן גם ביקורת לא מעטה על המשטר, הקיפוח, המעמדות וחוסר הצדק החברתי בכלל.

 גיבורה פמיניסטית בדרכה, בעלת תושיה יוצאת מן הכלל, וגם אם כלל וכלל לא דמות מופת, הריהי מלאת חיים ואי אפשר שלא לאהוב אותה, למרות כל מעלליה.

 ומלה חמה במיוחד על התרגום המצוין של סיגל אדלר, שהוסיפה והאירה בהערות השוליים, לטובת הקורא(ת) שאינו(ה) בקיא(ה) די הצורך בגיאוגרפיה ובהסטוריה המקומית של אנגליה.

 ולא להחמיץ גם את אחרית הדבר שכתב דוד פישלוב בסופו של הספר.

מומלץ בכל לב.

 מול פלנדרס – דניאל דפו. הוצאת: כרמל. (344 עמודים)

(פורסם ב– 14 במאי, 2012 בפורום הספרים של YNET)

(The Fortunes and Misfortunes of the Famous Moll Flanders Daniel Defoe)

אלה יווניה קוראת ספרים