אם הספר הראשון בטרילוגיה – הקוסם מארץ ים – הזכיר את הקוסם הצעיר ממנו בשנים רבות – הארי פוטר, הרי שהקברים של אטואן לוקח את הקורא/ת לעולם מוכר לא פחות, וישן בהחלט גם הוא – עולמם של מלכים וגמדים, כוחות אופל, וטבעת אחת – העולם המוכר לנו כל כך מטולקין. מוכר? בקווים כלליים בלבד; אין זו חזרה על עלילות שר הטבעות, אבל המיתוסים נשמעים מוכרים. העולם האפל, הרונות, כוחות השחור, קברים, מערות, מבוכים תת-קרקעיים, אוצר חבוי.

וטבעת. טבעת עתיקה ובעלת כוחות: "…מהי הטבעת של אֵרֶת'-אַקבֶּה? … שום אדם אינו יודע בעבור מי נוצרה. אֶלפָרָן הנאה ענדה אותה פעם… זוהי פיסת מתכת עשויה כסף קשה, שנקובים בה תשעה חורים. מבחוץ חרותה דוגמה של מעין גלים, ומבפנים – תשע רונות של כוח סתרים. … שמונה הנותרות ידועות למגים, ואלה הן: פּיר – המגינה מפני שיגעון, רוח ואש; גָס המעניקה כוח סבל… " (עמ' 141)

 ולי זה הזכיר, ביותר מדרך אחת את:

"שלוש טבעות למלכי בני לילית במרומם,
שבע לנסיכי גמדים בטירות אבן צל,
תשע לבני התמותה, ילידי האדם,
אחת לשר אופל על כיסאו האפל
בממלכת מורדור בה הצל לא נרדם.
טבעת למשול בם ולאתרם,
טבעת למשוך בם ולקשרם,
בממלכת מורדור בה הצל לא נרדם."

 (שר הטבעות – ג'.ר.ר. טולקין)

 הקברים של אטואן הוא סיפורה של טֵנַר שנולדה ביום ובשעה בה מתה הכוהנת הגדולה של הכוחות שאין-להם-שם, ומשום כך הוכרזה כיורשתה, כהיותה הכוהנת הגדולה של הכוחות שאין-להם-שם שנולדה מחדש.

בהיותה בת שש היא נלקחת ממשפחתה כדי לעבור הכשרה לחייה ככוהנת הגדולה, במקום רחוק מכל מקום, מוקף חומה, והיא מקודשת בטקס מיוחד, ונושאת בתפקיד הכוהנת הגדולה של הכוחות האפלים שאין-להם-שם… עד ש..

 עד שהקדושה האפלה מחוללת, וטנר צריכה לבחור בין חיים בתוך האופל, לחופש: "החופש הינו משא כבד. עול כבד ומוזר שעל נפש לשאת. אין זה קל. אין זה שי המוענק – אלא בחירה שנעשית, והבחירה עלולה להיות קשה. הרך הולכת מעלה אל עבר האור, אבל ייתכן כי הנוסע הכורע תחת הנטל לעולם לא יגיע אל סופה." (עמ' 181)

 והיא בוחרת.

הקברים של אטואן – אורסולה ק' לה-גווין. תרגום (משובח): תמי כץ-מושיוב. הוצאת זמורה ביתן (188 עמודים)

 (פורסם ב– 4 ביולי, 2012 בפורום הספרים של YNET)

(The Tombs of Atuan –Ursula K. Le Guin)