בשנים האחרונות נהיה מאד אופנתי להוציא לאור ספרים שנכתבו בארצות סקנדינביה; כך יש לנו את סטיג לרסון השוודי, יו נסבו הנורבגי, פטר הוג הדני, הנינג מנקל השוודי. כה אופנתי נהיה הדבר, עד שלא כל כך מזמן נתקלתי בקריקטורה (נדמה לי שבניו-יורקר) ובה מו"ל מצר על כך שכתב היד לספר המתח הכה משובח המונח לפניו לא נכתב על ידי סופר סקנדינבי…

והנה בא עוד אחד. יוסי אדלר אולסן. דני אף הוא. עם (עוד) ספר מתח.. אבל איזה מתח

 לכאורה נוסחתי – הבלש הבודד, המעשן, השותה, או כל ווריאציה אחרת, הפועל בגפו כמעט, ותעלומה הממתינה לפתרונה.

קארל מֶרק הוא הבלש הבודד הזה; בעצם, לא בדיוק בלש, ולא בדיוק בודד. קארל מרק הוא קצין חקירות במשטרה, בלתי נסבל בדרך כלל (מה שהופך אותו לסוג של בודד), עם חברים מעטים, ובדיוק שניים מהם נפגעים קשה בתקרית בה מעורבים שלושתם. קארל מרק הוא היחיד היוצא שלם, פחות או יותר, וכשהוא חוזר לעבודה הוא ממונה, נבעט הצידה ולמעלה, לעמוד בראש מדור Q; המדור העוסק בתעלומות ישנות שלא נפתרו, המדור המוקם בדיוק עכשיו, אולי כדי לספק לקארל מרק עבודה, וכדי שלא ייתקל יותר מדי בחבריו לעבודה. בתקציבים שהוקצו למדור החדש ניתן להוסיף שני צוותים למחלקת החקירות, והרי קארל מרק כלל לא זקוק לכל כך הרבה תקציב.

קארל מרק שיש לו אשה לשעבר, שמשגעת אותו קצת, ובנה שמעדיף לחיות אתו.

 קארל מרק דורש ומקבל עוזר, שינקה את המשרד, ויסדר את הקלסרים, ובכלל שאפשר יהיה לשלוח אותו לשליחויות כאלה או אחרות. והעוזר הזה – חאפז אל אסד שמו – מתברר כאוצר בלום של חכמה ויכולות הסקה, למרות שאינו שוטר, למרות שעברו והנסיבות בהן הפך לפליט מעורפלות מה, למרות שמעמדו אינו בדיוק של שוטר..

 והתעלומה – מרטה לינגו היא התעלומה. מרטה לינגו פוליטיקאית צעירה עולה, רווקה, יפה, שעולמה מוקדש לעבודתה ולאחיה שנפגע בתאונת דרכים ונשאר מוגבל ביכולותיו המנטליות. יום אחד היא נעלמה, ותיק החקירה העוסק בהעלמות הועבר למדור הבלתי פתורים, ומשם, מקץ חמש שנים, נבחר על ידי קארל מרק להיות התיק הראשון שיטופל על ידי מדור Q.

 היא לא מתה מרטה לינגו, זה מתברר מן הפרולוג לספר, היא כלואה בחדר במקום לא ידוע, על ידי אנשים שאין היא יודעת מי הם, שאין הם מרשים לה לצאת משם, והיא נמצאת בחשיכה מוחלטת, ובחסך חושי מוחלט. ואין היא יודעת למה היא שם. כלל וכלל לא. וגם אנחנו לא.

 כיאה וכיאות בספרי מתח שכאלה, נע הספר בין העבר – התקופה בה נחטפה לינגו, ותקופה מוקדמת יותר, אליה היא חוזרת בזכרונותיה, ובין ההווה, החקירה המתפתחת לכיוונים מעניינים, שמשום מה לא נבדקו קודם לכן, בעת ההעלמות. פתרון התעלומה היה ברור לי הרבה לפני שהתברר בספר, ולמרות זאת קשה היה להניחו מן הידיים.

מרתק, כתוב היטב, ומותח כפי שספר מתח צריך להיות.

 ומשהו מתוך הספר, על הביורוקרטיה שכנראה אינה שונה גם במתוקנות שבמדינות:

"בביטוח לאומי מבזבזים יותר זמן במילוי הטפסים המטופשים מאשר בעזרה לאזרחים. … תן לשרי הממשלה הזחוחים לנסות פעם למלא טפסים בשביל לקבל חינם את הארוחות שלהם ואת הנהגים הפרטיים שלהם ואת שכר הדירה שלהם ואת המזכירות שלהם ואת כל שאר החרא שלהם, לא היה נשאר להם זמן לכלום – לא לאכול, לא לישון, לא לנסוע, לא שום דבר. אתה יכול לדמיין את ראש הממשלה מתיישב ומסמן וי ברשימה של נושאים שהוא רוצה לשוחח עליהם עם השרים שלו לפני הישיבה? בשלושה עותקים שמודפסים במחשב שעובד רק פעם ביומיים. ועוד שהיה צריך גם שפקיד ממשלה יאשר לו את זה מראש לפני שבכלל היה מותר לו לדבר. זה היה שוחק את הבן אדם." ׁ(עמ' 207)

 ובעניין התרגום – התרגום בהחלט מצוין (ארז אשרוב), אלא שנעשה מן השפה האנגלית ולא מדנית. לא ברור לי למה. וחבל. אף על פי שהקריאה בהחלט קולחת ולא ניכר המעבר הזה הכפול.

אישה בכלוב – יוסי אדלר אולסן. הוצאת כנרת זמורה ביתן (383 עמודים)

(פורסם ב– 7 בפברואר, 2013 בפורום הספרים של YNET)

(Kvinden i buret –  Jussi Adler-Olsen)