כשלקחתי את הספר הזה ליד חשבתי שלפני עוד אחד מסדרת הארי הולה – זה מ- אדום החזה , נמסיס , כוכב השטן ..

אבל לא, הסופר אותו סופר – יו נסבו; הספר "הופך דפים" כמעט בלי מאמץ. העלילה מרתקת. המתח מכרסם. קשה להניח מן היד (ועל כן הוא נגמר כל כך מהר). הסחת הדעת המושלמת, המנוחה הנכונה לראש מטרדות היומיום, מאיומי המלחמה, מדוח העוני ובכלל…

 שוב – אוסלו (יו נסבו נורבגי). והפעם – צייד ראשים. רוגר בראון הוא צייד ראשים מן הטובים שבהם; כזה שכל ההמלצות שלו, עד היום, התקבלו על ידי מעסיקים פוטנציאליים. אין מועמד שהמליץ עליו ולא קיבל את העבודה. אין אפילו יוצא מן הכלל אחד.

שמו של בראון הולך לפניו, וכל החברות היותר חשובות וטובות פונות אליו כדי שיאתר עבורן את המנהל המתאים אותו הן מחפשות.

צייד ראשים, זאת יש לדעת, אינו מפרסם מודעות "דרושים", ואינו נגיש למחפשי עבודה. תפקידו לאתר מועמד מתאים (בדרך כלל אחד שכבר מועסק במשרה ובתפקיד הולמים, טובים ומתגמלים)  ו"לצוד" אותו עבור החברה.

התגמול לצייד הראשים המצליח הוא בדרך כלל גבוה בהרבה מזה הניתן לחברות השמה "רגילות".

 ובכן – רוגר בראון הוא צייד ראשים שכזה, מוצלח וידוע. השיטות שלו, הראיונות שלו, כפי שהוא מפרט, הם מלאכת מחשבת; איך למצוא את האדם המתאים, איך לראיין אותו, איך לתמרן אותו ו/או את החברה המחפשת. אלה מאפיינים יבטיחו שידוך מושלם; גובה למשל. וזאת לדעת – רוגר בראון הוא איש לא גבוה בכלל, וודאי לא בסטנדרטים הסקנדינביים.

 רוגר בראון נשוי לדיאנה – אשה יפה להפליא (וגבוהה ממנו), שאין הוא מבין כלל מה היא עושה איתו. אבל הוא אוהב אותה בכל לב. לדיאנה יש גלריה לאמנות. מכובדת כזאת, שכל השמנה וסלתא מבקשים להיות מוזמנים אליה לפתיחות תערוכה.

וערב אחד, בפתיחת תערוכה אחת, מספרת דיאנה לרוגר על איש אחד המתאים בדיוק (אבל בדיוק) לאיזה תפקיד שהוא מחפש לו מועמד.

 ומכאן מתגלגל סיפור מפתיע, מותח, כולל תפניות דרמטיות (כיאה לספר מתח), טיולים בספַר הנורבגי, הכרות עם המשטרה הנורבגית, הפושעים הקטנים והגדולים…

 קשה להניח את הספר מהיד, והוא מהווה הסחת דעת מושלמת ונפלאה. ובכלל – כדאי לקראו כשיש זמן פנוי, חג או סופ"ש, שלא תצטרכו להפרד בכל פעם עקב מטלות היומיום.

 ציידי הראשים – יו נסבו. תרגום (משובח, שוב): דנה כספי. הוצאת בבל (322 עמודים)

(פורסם ב – 16 במאי, 2013 בפורום הספרים של YNET)

(Hodejegerne – Jo Nesbø)