לא מזיק ברובו. אני חושבת שהציטוט הזה, מספר אחר לגמרי, יכול להגדיר את מה שאני חושבת על הספר הזה.

כי – בנעורי כבר קראתי את "סיפור אהבה" של אריך סגל, ואף ראיתי את הסרט, ובשניהם הזלתי דמעות על גורלה המר של האשה הצעירה החולה בסרטן; ובבגרותי, אך לפני מספר שנים קראתי את "שומרת אחותי" של ג׳ודי פיקו, ואף שם ישנה המחלה הנוראית הזו – סרטן, ובספר זה יש מפגשי תמיכה של נערים ונערות חולי סרטן, ביקורים בבתי חולים, שפע פרטים רפואיים, הומור שחור, וכתיבה כמו בני נוער.

כזה גם אשמת הכוכבים; יש בו מחלת סרטן של בני עשרה, כתיבה של בני עשרה (כאילו), סיפור אהבה טרגי (כמובן, הם חולי סרטן), וכנראה קריצה להוליווד  (עובדה, עשו מזה סרט).

אבל יש בו עוד משהו, שלא לגמרי מפצה על מגרעותיו, אבל הוא בהחלט רעיון חביב ונחמד. את גיבורת הספר – הייזל גרייס – נערה בת שבע עשרה שיש לה סרטן שהתפשט כבר לכל מיני מקומות, והיא צמודה לבלון חמצן, ונשארת בחיים כנראה בגלל איזה טיפול נסיוני, מלווה איזה ספר שנקרא "מכאוב מלכותי", בו גיבורת הספר היא נערה חולת סרטן, והוא מהווה מעין תנ"ך עבור הייזל גרייס; ספר המלווה אותה לכל מקום וממנו היא שואבת "משפטי מפתח" שעוזרים לה להתמודד עם כל מיני קשיים המלווים מן הסתם נערות ונערים בנות ובני שבע עשרה שברור להם שהעתיד שלהם קצר למדי, והחוויות שיחוו לעולם לא תהיינה כאלה של אדם מבוגר, והם צריכים להספיק לחיות חיים מלאים, פחות או יותר, בתקופה שעוד נותרה להם, שבדרך כלל כוללת אשפוזים, טיפולים וכו׳.

הספר הזה – מכאוב מלכותי – מסתיים באיזו פתאומיות והייזל גרייס מאד מעוניינת לדעת מה קרה עם הדמויות לאחר שהסתיים.

בקבוצת התמיכה של נערות ונערים חולות וחולי סרטן היא פוגשת את אוגאסטוּס ווטרס, נער יפה עיניים ויפה בכלל, ושניהם מתאהבים (כמובן), כשלשניהם ברור שאהבתם, כמו חייהם קצובים בזמן.

וזהו, בערך. הספר כתוב כפי שהסופר הניח שנערה בת שבע-עשרה היתה כותבת, דמויות המשנה לא ממש מוחשיות לקורא/ת, ואפילו דמעה אחת לא הזלתי, לכל אורכו של הספר.

אפשר, אבל לא מוכרחים; הספר לפחות "הופך דפים" בקלות.

ושני ציטוטים שדליתי  ממנו, בכל זאת:

"..הרעיון הילדותי הזה שיש למחבר הרומן איזו יכולת מיוחדת לתובנות באשר לדמויות המופיעות ברומן.. זה מגוחך. הרומה הזה מורכב מחריטות על דף נייר, יקירתי. אין לדמויות שמאכלסות אותו חיים מחוץ לחריטות האלה. מה קורה להן? הן כולן פוסקות מלהתקיים ברגע שהרומן מסתיים.׳" (עמ׳ 176 – 177)

".. הבנתי פתאום שהשאיפות הרעבתניות של בני האדם אף פעם לא מגיעות אל סיפוקן דרך הגשמת חלומות, מכיוון שתמיד קיימת המחשבה שאפשר היה לעשות את הכל עוד פעם וטוב יותר." (עמ׳ 276)

אשמת הכוכבים – ג׳ון גרין. תרגום: רנה ורבין. הוצאת ידיעות ספרים, הכורסא, ספרי חמד. 286 עמודים.

The Fault in Our Stars – John Green

לרכישה