טובת הילד – איאן מקיואן

טובת_הילד"הרושם שלה, אף שהעובדות לא איששו זאת, היה שבשלהי קיץ 2012 שטף את בריטניה נחשול של התפרקויות וקשיים בחיי הנישואים או הזוגיות כמו גאות אביבית חריגה וסחף משקי בית שלמים, הפיץ לכל עבר רכוש וחלומות מלאי תקווה והטביע את מי שלא היה להם יצר הישרדות חזק. נדרי אהבה הוכחשו או שוכתבו, מי שלפנים היתה ביניהם רעות נינוחה נהפכו ליריבים ערמומיים האורבים מאחורי עורכי דין בלי להתחשב במחיר. קרבות מרים ניטשו על פריטים  שלפנים נשכחו מלב, "הסדרים" מנוסחים בקפידה החליפו יחסי אמון פשוטים. בזיכרונם של הנוגעים בדבר שוכתבה ההיסטוריה כסיפור נישואים שהיו מועדים לכישלון מלכתחילה, האהבה הוצגה כאשליה. .." (עמ' 121)

פיונה מיי, שופטת בבית המשפט העליון לענייני משפחה בלונדון, שעניינים שבינו לבינה, פירוק שותפויות נישואין, ילדים, ילדים הזקוקים להגנת בית המשפט מפני הוריהם, מפני החברה. ילדים אחרים הנמצאים בסיטואציות מסויימות, שבהן יש להכריע על פי טובת הילד, גם כאשר לא תמיד ברור מהי אותה "טובה" ומי מחליט. השופטת כמובן, כמיטב יכולתה.

ויש הקונצרט השנתי המתקרב, בכינוס של קהילת אנשי המשפט המקומית, אלה החיים בסמוך זה לזה ונפגשים בבתי המשפט ובחיים עצמם, והיא אמורה לנגן בפסנתר, ללוות עורך דין אחד שהוא גם זמר טנור נפלא.

וכמו סנדלר שהולך יחף, גם חיי נישואיה שלה נמצאים במשבר. אישה, אהוב נעוריה, חברה לחיים, מבקש פסק זמן, כדי שיוכל, אולי, להתלהב שוב, "לחיות" שוב, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. והיא, מתעטפת בעצמה, לא מגלה לאנשים סביבה, כי איך תוכל לשאת פניה אליהם?

"לאטה פסעה בתיאובולד רוד, משהה עוד את רגע שובה, תוהה שוב אם מה שאבד לה הוא אולי לא האהבה אלא סוג של מכובדות מודרנית, אם למעשה לא מבוז ומנידוי היא מתייראת, כמו ברומנים של פלובר וטולסטוי, אלא מרחמים. להיות מושא לרחמי הרבים, גם  זו צורה של מוות חברתי." (עמ' 57)

בין העניינים המונחים לפניה, עניינו של נער אחד, כמעט בן שמונה-עשרה, המשתייך לקהילת עדי-יהוה, והוא חולה מאד, על סף המוות. עירוי דם אם יינתן לו, יחד עם טיפולים נוספים, עשוי להציל את חייו, אלא שדתו ודת הוריו אוסרת עליו לקבל עירויי דם. פיונה מיי צריכה להחליט.

עוד מונח לפניה תיק גירושים בין שני הורים, הוא דתי מאד, היא פחות, והם מתנצחים על דרך החינוך הנכונה לבנותיהם.

וישנו המקרה של התאומים הסיאמיים שהאחד טפיל על אחיו, ויש להחליט האם לנתקו כדי שלפחות האחד ישאר בחיים.

עניינים שלמים שכל אחד מהם יכול למלא ספר, או לפחות נובלה לא קצרה, אלא שלמקיואן יש כנראה מיכסה של ספר בשנה (או שנתיים), ועל כן הוא דוחס סיפורים רבים לפורמט דל באופן יחסי (כי כמה כבר אפשר להרחיב במאתיים עמודים לערך?).

אז – לכתוב הוא יודע. וחבל שהוציא ספר שכזה תחת ידיו, ספר שנראה כאילו לא הושלם, אלא הוא רק מתווה למה שיכול להיות. ולא שאני חובבת גדולה של מקיואן, אבל ספר כזה בהחלט לא גורם לי להתאהב בו, בסופר, מחדש.

נקודת זכות אחת – לחובבי המוזיקה. מאחר שעוד רגע מגיע הקונצרט השנתי, הרי שיש לא מעט אזכורים לביצועים אלה ואחרים של שירים ולידרים אלה ואחרים. למשל – ווילנל מתוך לילות קיץ של ברליוז וקצת מאהלר.

ורק בעניין אחד צר היה לי שהמתרגמת אינה בקיאה מספיק (ככל הנראה) במוזיקה קלטית; השיר הנפלא Down by the Sally Gardens למלים של ייטס, הוא אבן יסוד במוזיקה הקלטית/אירית, ואם כבר מוזכר השיר הזה, טוב להכיר אותו לפני כן (התרגום המובא בעמ' 108 לבית השני של השיר מראה, כך נדמה לי, חוסר הכרה שכזה).

 

כאמור לעיל, מקיואן כבר הבריק הרבה יותר, וגם אם מספרים אחרים שלו לא נשאר דבר כמעט, הרי שהקריאה בהם היתה מהנה למדי.

 

 

 

טובת הילד – איאן מקיואן. תרגום: מיכל אלפון. הוצאת עם עובד. 195 עמודים

 

The Children Act – Ian McEwan

 

לרכישה

 

Down By the Salley Gardens

BY WILLIAM BUTLER YEATS

Down by the salley gardens
   my love and I did meet;
She passed the salley gardens
   with little snow-white feet.
She bid me take love easy,
   as the leaves grow on the tree;
But I, being young and foolish,
   with her would not agree.
In a field by the river
   my love and I did stand,
And on my leaning shoulder
   she laid her snow-white hand.
She bid me take life easy,
   as the grass grows on the weirs;
But I was young and foolish,
   and now am full of tears.
Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *