החולשה של ויקטוריה ברגמן – חלק 1 – ילדה עורב – אריק אקסל סונד

ילדה_עורב"סטוקהולם בוגדנית כמו פרוצה. מאז המאה השלוש-עשרה היא רובצת לה במימיה, ספק מלוחים, ספק מתוקים, מפתה אותך באיים גדולים וקטנים ובחזותה התמימה. היא יפה בה במידה שאינה נאמנה, ותולדותיה רצופות מרחצאות דמים, שרֵפות ונידויים.

וחלומות שבורים." (עמ' 79)

שוב מותחן שבדי, שוב רב מכר (בצדק), והפעם – ראשון בין שלושה (הפך לטרנד – הטרילוגיות הללו), שוב אשה, בעצם – נשים גבורות הספר. אולי בצדק. אולי בשבדיה (ואולי בסקנדינביה בכלל) גילו את הפערים ואי-השוויון המובְנים כל כך בחברה המערבית, ואולי בוחרים הסופרים (והסופרות) להפנות זרקור אל עוולות חברתיות (שונות) דרך סיפורים. סיפורי מתח שקשה להניח מן היד, שדרך העלילה המתפתחת יכירו הקוראים והקוראות ויזדעקו כנגד אותן עוולות.

ואולי אפשר יהיה לשנות משהו בעולם שמסביב, כי גם אם אצלנו זה לא בדיוק ככה, ויש נסיבות וכו', אפשר בכל זאת לזהות מגמות ולנסות לשנות. אולי.

ושלא יעלה על דעתו של מישהו או מישהי שיש איזו דידקטיות בספר הזה; כלל לא. ממש כמו בטרילוגיה של סטיג לרסון – הנערה עם קעקוע הדרקון, והמשכיו, כך גם כאן – הסיפור עומד בפני עצמו. הרקע, לעומת זאת, מטריד, אפל, עצוב, גורם לקורא/ת לרצות לזעוק שהגיע זמן לשנות סדרי עולם.

ולספר עצמו. שלוש גבורות לו לספר: ז'נט שילברג, בלשית משטרה (כמיטב הקלישאות – בת ונכדה לשוטרים, שהמליצו לה שלא ללכת למשטרה בגלל השחיקה. היא בכל זאת הלכה), יש לה בן זוג, עקר בית בעיקר, אם כי מטלות הבית מתחלקות ביניהם, כדי שלא ירגיש מקופח או משהו, אמן שטרם התגלה, ויש להם בן אחד. ז'נט שילברג מוקפת בעבודתה בעיקר בגברים (כמובן), שגישתם לחיים נגועה בפטריארכליות קלה ומקובלת, הן מצד מפקדיה, הן מצד פקודיה ועמיתיה. מרביתם, יש לציין. ניתן למצוא ביניהם בודדים המנסים לשנות ולהשתנות.

סופיה סטרלונד היא גבורה נוספת. פסיכולוגית שבעברה עבדה באזורי לחימה וטיפלה בנערים חיילים, כך שיש לה ידע ויכולת מה בטיפול בילדים עם טראומות. סופיה סטרלונד, בנוסף לקליניקה הפרטית שהיא מחזיקה, מסייעת לרשויות הרווחה והחוק בטיפול בילדים וילדות נפגעי טראומה.

וישנה, כמובן, ויקטוריה ברגמן, זו ששמה ניתן לכל שלושת הספרים. מה אנחנו יודעים על ויקטוריה? לא הרבה. בעיקר על עברה. שהיתה ילדה אהובה על אביה. אהובה מאד. אהובה כל כך שהיא נושאת צלקות בבשרה ובנפשה מאהבתו והתעללויותיו. והתעללויות של גברים אחרים, אחריו. ואנחנו שומעים את קולה, או, בעצם, קולותיה, כי כמו הרבה נפגעות ונפגעי טראומה פיתחה לעצמה כמה אישיויות (גם זו דרך להתמודד עם הכאב), על גבי הקלטות שסופיה סטרלונד משמיעה לעצמה, בנסיון לפענח ולמצוא דרך אל ויקטוריה ברגמן "האמיתית". זו שניתן אולי לסייע לה.

וישנם גיבורים נוספים, גיבורי משנה. בן זוגה של ז'נט, כאמור אמן שטרם נתגלה, ועד שיתגלה הוא בעיקר לא עובד תמורת משכורת, מתחלה עמה במטלות הבית, ומבטיח שתכף תכף יתגלה והכל ישתנה. בינתיים היא נעזרת בהוריה כדי לכלכל את המשפחה, משום שמשכורתה כשוטרת לא מספיקה (לוּ היתה שוטר, יתכן שהמשכורת דווקא היתה מספיקה, אבל זה עניין אחר).

ישנו התובע הממונה, שמעדיף שלא לעבוד קשה מדי, או לא להרחיב חקירות (והסיבות לכך תתגלינה בהמשך), ובינתיים הוא עוצר כיווני חקירה שלא נראים לו, ופוגע אולי (או שלא) בחקירות עצמן.

ישנו הפתולוג המשטרתי, שפעם היה פתולוג בבלקן, והוא מכיר כל מיני סוגי פגיעות, גם כאלה שאינן שכיחות במיוחד.

וישנם הקורבנות. ילדים, כנראה זרים, שאיש אינו מדווח על העלמם, שבגופם הוטלו מומים, שניכר שעברו התעללויות קשות. שהם מתים, וגופותיהם מתגלות בכל מיני מקומות.

וצריך לחקור ולבדוק, והתובע הממונה מחליט מה מותר ומה אסור, וכאמור, הוא לא מאפשר כל כיוון.

והילדים, או יותר נכון, גופותיהם המושחתות, ממשיכות להתגלות במקומות שונים. ילדים שאיש לא מחפש אחריהם.

שני אנשים כתבו את הספר הזה, ואת המשכיו: ירקר אריקסון והוקן אקסלנדר סונדקוויסט. יחד הפך שמם ל- אֶריק אָקסל סוּנד. שני גברים, צריך לציין, משום שלפעמים עולה התהייה – האם יש נשים המתנהגות, חושבות, פועלות, כפי שהם מתארים. לפעמים זה נדמה כאילו כך גברים יכולים לדמות התנהגותה של אשה.

על הספר הזה קראתי לראשונה בהמלצתה של עלית קרפ ב"הארץ" ספרים; אלמלא המלצה נלהבת זו, ספק אם הייתי "מתמכרת" לקריאה בספר הזה, שהוא מותח, מהפך דפים ואפל יותר מרוב ספרי המתח, אפילו הסקנדינביים (שאינם חוסכים באמת באפלה בספרי המתח שלהם).

מרתק, כאמור, ומומלץ לסוגתו.

החולשה של ויקטוריה ברגמן – חלק 1 – ילדה עורב – אריק אקסל סונד. תרגום: רות שפירא. הוצאת כתר. 402 עמודים

Victoria bergmans svaghet, book#1: Krakflickan – Erik Axl Sund

 

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי

אלה יווניה קוראת ספרים