בלתי נראה – ג'יימס פטרסון ודיוויד אליס

בלתי נראהיש ימים כאלה, שאת מרגישה שממש אי אפשר לקרוא עכשיו ספר "רציני", שאי אפשר עכשיו להתעמק בטקסטים מורכבים, שאי אפשר, ממש אי אפשר לעקוב אחרי עלילה לא לינארית. בדיוק בשביל ימים כאלה הומצאה ספרות-המתח-הבלתי-מחייבת; ספרים שאפשר לקרוא ולשכוח מיד אחרי שקראת (האמת שהסקירה הזו תזכיר לי, גם אם אשכח, לפחות שקראתי, אם לא את העלילה). ספרים שמונעים שינה, למרות העפעפיים הצונחים, ספרים המהווים "ניקוי ראש" מוחלט, שאחריהם אפשר לחזור ולקרוא ספר (קצת או הרבה) יותר רציני.

כזה בדיוק הוא "בלתי נראה". ספר ש"נבלע" בתוך כמה שעות (למרות שהתכוונתי "למשוך" אותו כל השבת). שגרם לי לוותר על שנת הצהריים של יום ששי (שינה מקודשת לכל הדעות), שלא הניח לי להרדם, שלמרות שהיו לי חשדות לגבי החשוד העיקרי, הרי שהתבדיתי (וזה הרבה יותר כיף). בקיצור, כזה שכדאי (אבל כדאי גם שיהיה זמן לקרוא בו, אחרת כל היום תרצו לחזור אליו).

אֶמִי דוקרי היא סוכנת אף.בי.איי. בחופשה. חופשה משום שהיא מתעקשת כי הדליקה בה מתה אחותה התאומה לא היתה "סתם" תאונה, ויותר מכך – ששריפות נוספות, בהן נספו אנשים אחרים, אף הן אינן תאונות, אלא שיש מאחוריהן רוצח סדרתי מתוחכם, המצליח להסוות את מעשיו, כך שכל שריפה נראית כאילו היתה תאונה, נר שהושאר דולק ונפל, סיגריה אולי. שום סיבה לחקור, שום סיבה לבדוק מעבר לבדיקות שלא מצאו סימנים להצתה.

אמי דוקרי הוצאה לחופשה משום שהוחלט שהצער והאבל על מות אחותה העבירו אותה על דעתה, כנראה, ולכן היא אובססיבית מעט, מחפשת סיבה, שהרי לא ייתכן, כך יאמרו לא מעט אבלים, שהמוות היה סתם; רשלנות כלשהי של מי שמת והשאיר אחריו אבלים ועצובים ומחפשי משמעות.

ועוד סיבה להרחקתה של אמי דוקרי – היא לא ממש נענתה לחיזורי הבוס שלה. אז בינתיים היא מורחקת. בחופשה.

טוב, אם אכן היתה אמי סתם אובססיבית לגבי חיפוש משמעות למות אחותה, הרי שהספר הזה לא היה נכתב. מה גם שבאחד הפרקים הראשונים טורח הכותב להביא לנו מהגיגיו של איזה גרהם אחד, שברור לקורא/ת מיד שזהו הרוצח, ושאמי לא מדמיינת.

עכשיו נותר רק להפוך את זה לסיפור מרתק.

ההתחלה, למען האמת, לא מבטיחה. כל כך לא מבטיחה עד שהתחלתי לחפש מה כתבו עליו במקומות אחרים, ומאחר שהספר הזה חדש לגמרי, הרי שמבקרי הספרים טרם הספיקו, ולכן חיפשתי במחוזות ניכר. ההמלצה של ג'והן מילס בניו-יורק ג'ורנל אוף בוקס שכנעה אותי להמשיך עוד קצת. אחר כך כבר לא יכולתי להפסיק.

מהפך דפים, מרתק, מומלץ לסוגתו.

כדאי לכם גם. (ורק שאלה להוצאה – מדוע דיוויד אליס אינו מופיע על הכריכה גם כן?)

בלתי נראה – ג'יימס פטרסון ודיוויד אליס. תרגום: נורית לוינסון. הוצאת מודן. 365 עמודים

Invisible – James Patterson and David Ellis

לרכישה

אלה יווניה קוראת ספרים