החיים חלקֵי 7 – הולי גולדברג סלואן

hachaim_helkey_sheva_front2"אם הבנתי משהו בחודשים האחרונים, זה שאפשר למצוא תוויות כדי לקטלג דברים חיים, אבל אי אפשר לארגן אנשים בקבוצות או לפי סדר מסוים.

זה פשוט לא עובד ככה." (עמ' 296)

וילו צ'אנס היא ילדה חריגה במידת מה, שונה. אם מנסים לרדת לפרטי פרטים, הרי שמצד אחד יש בה שונוּת מן הצד של אינטרקציות חברתיות, היא מרוחקת מעט, לא מתחברת לגמרי לילדות אחרות בגילה, גיל שתים עשרה. מעניינים אותה עניינים שונים בהרבה מאלה המעניינים את רוב הילדות בגילה.

אם עוסקים בהגדרות, ניתן אולי להגדיר אותה של "כאחת הנמצאת על הרצף", "תסמונת אספרגר בתפקוד גבוה", "גאונה בתחומים מסויימים", "מתפקדת, אבל.." ועוד ועוד הגדרות, אבל, כפי שכבר נאמר לעיל – אי אפשר לארגן אנשים בקבוצות.

ובכן – וילו צ'אנס היא ילדה כבת שתים עשרה, מאומצת. הוריה ניסו להרות מספר פעמים ואחרי מספר הפלות טבעיות הוחלט על אימוץ.

"..ההגדרה הרפואית של אי-פריון היא שנים-עשר חודשים של מפגשים פיזיים מתוזמנים-היטב ללא תוצאות. " (עמ' 14)

וילו צ'אנס הינה ילדה "אתנית" כהגדרתה, שאומצה על ידי הורים לבנים. יש לה תחביבים מעניינים כמו גינון, אבל כזה  המשתמש במונחים לטיניים כדי לקרוא לצמחים בשמם, ויכולת ניתוח של רמת החומציות באדמה, המתאימה לכל צמח, שזה הרבה מעבר לתכונות "גנניות" רגילות. היא מאד מתעניינת ברפואה, קוראת הרבה, ודי נבדלת מחברותיה בלבוש ובהתנהגות בכלל. יש לה בגדים הנוחים לה, שאין בינם לבין איזושהי אמירה אופנתית דבר וחצי דבר.

".. על פי התצפיות שלי, ככל שאת מתבגרת, ככה את אוהבת יותר את המילה 'נוח'." (עמ' 32)

לוילו צ'אנס יש גם יכולת למידה מדהימה, כולל למידת שפות זרות, ובמאמץ קל, יחסית היא לומדת ויאטנמית, משום ש.. ובכן, משום שפגשה אח ואחות ממוצא ויאטנמי אצל היועץ המיוחד, אליו נשלחה משום שנחשדה בזיוף תוצאות איזו בחינה, והאח והאחות האלה הפכו עבורה, והיא עבורם, לקמע ומזל ועזרה, הרבה מעבר למה שאפשר היה לחשוב.

באחד הימים, כאשר יצאו יחד מן היועץ ונסעו יחד עמו לאכול גלידה, ומשם לביתה של וילו. בפתח הבית עמדו ניידות, ואז התבשרה וילו כי אביה ואמה, האנשים היחידים שאהבו אותה כפי שהיא, האנשים היחידים שהיא אהבה, האנשים היחידים בעולמה, שני האנשים הללו נהרגו בתאונת דרכים. (וכך, בעצם, נפתח הספר.)

"אני יוצאת החוצה ומתיישבת על המדרגות.

אני לא מחכה.

אני פשוט קיימת.

הזמן קיים רק בראש שלי.

עבור אדם מתאבל, האתגר הוא להתקדם הלאה.

כי אחרי אובדן גדול את רוצה לחזור אחורה.

..

אני בכוכב לכת אחר עכשיו.

..

ולכן הצורה העמוקה ביותר של כאב מתבטאת כשתיקה." (עמ' 149)

ילדה שצריכה, בפעם השניה בחייה להחליף משפחה, החיים שלה מתהפכים לחלוטין. אין לה כמעט מודעים, אין לה באמת חברים, אין לה כלל משפחה, למעט סבתא סנילית לחלוטין בבית אבות. ילדה כזאת עם צרכים קצת שונים, ומנהגים קצת שונים, אלה הקשורים בשונוּתה, החיים שלה מתהפכים אפילו קצת יותר.

היא צריכה להסתגל לדרישות אחרות, היא צריכה לקבל עליה חוקים אחרים, היא צריכה לחיות עם אובדן החיים הקבועים שהיו לה. וזה קשה מאד לכל אחד ואחת, על אחת כמה וכמה, למי שהטקסים הקבועים של היומיום מאפשרים לו/לה לחיות ולתפקד בעולם שיכול להיות מפחיד ומוזר לעתים.

ובתוך כל הכאוס נמצאת לה נחמה. ובתוך כל הכאוס נמצאים לה אנשים הדואגים לה והיא להם.

"כשאכפת לך מאנשים אחרים, זה מסיט את אור הזרקורים מהדרמה שלך." (עמ' 293)

והכל זמני, בינתיים, וצריך להסתגל גם לזמניוּת ולהמשיך לתפקד, איכשהו.

הספר הזה התגלגל לידי במקרה, והוא מקסים בצורה מיוחדת, ולמרות הנושא הכמעט נדוש לאחרונה – אנשים, או בני נוער, על הרצף, אך בתפקוד גבוה (כמו: "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה", או "פרויקט רוזי", ואפילו הסרט "רואה החשבון" בו צפיתי לאחרונה) למרות שזה נראה כאילו טרנד, לכתוב על אנשים שכאלה, למרות זאת הספר מצליח לרתק ולשובב נפש.

מומלץ לבני הנעורים, ומומלץ לבוגרים לא פחות.

ועוד אמירה נחמדה שמצאתי לי בין דפי הספר (עצה לחיים – אם פעם תרצו להפטר ממשהו, הציעו אותו חינם):

"הרעיון של משהו חינם קוסם לאנשים בצורה בסיסית כלשהי.

אם אם דברים חינם הם לעולם לא באמת חינם.

המשמעוּת של נטל הבעלוּת היא שלכל דבר יש מחיר. "(עמ' 246)

החיים חלקֵי 7 – הולי גולדברג סלואן  – תרגום: יעל אכמון. הוצאת כנרת. 315 עמודים

Counting by 7s – Holly Goldberg Sloan

לרכישה

לא נמצא בפורמט דיגיטלי – אפילו לא לקינדל

אלה יווניה קוראת ספרים