על החיים ועל המוות – יורם קניוק

על החיים ועל המוותיורם קניוק מת

וחזר אחרי ארבעה חודשים  כדי לספר איך היה

והיה מעניין; ספר שלם שהוא זרם תודעה אחד בין דמדומים והזיות וחזרה למציאות וחזרה להזיות וחוזר חלילה; בין עבר לבין הווה, בין כאב למשככי כאבים… ואין כל הפרדה בין העכשיו לאז, והכל בעיניו של הכותב.

 נושך ובועט ואוהב ומלטף בו בזמן, יהודי חילוני למהדרין, שנזכר בצורך שלנו, של כולנו, לאיזה משהו מאחד, ומאחר שבראשו עובר כל הזמן לופ אינסופי של שירי ארצישראל, הרי ש"בין אם זה קרה ובין אם לא , השירה שלנו יחד בארץ הזאת היא מין דבק. דת. היא בית כנסת."

 לא עושה חשבון לאף אחד, לא לחיים ולא למתים (בעיקר לא למתים, או שמא לא לחיים?), נושא עמו זכרונות שהם ערש ההסטוריה הקרובה שלנו; כותב על אהבה ושנאה ובגידה : ".. שום בגידה לא יכולה להתקיים בלי שתהיה קודם אהבה, שום אהבה לא יכולה להתקיים בלי בגידה בחובה." אהבת המקום ואהבת האנשים הקרובים אליו – אשתו ובנותיו, ואחותו, ואביו ואמו; ובגידת הגוף..

והמוות – שהוא שומקום, ולא כלום, ויש בו שלווה גדולה.

 ואחרי שחזר – אין לו יותר בקשות או דרישות מן החיים, כמעט…

 וטוב שחזר – ולא רק משום שהוא מי שהוא, אלא טוב שחזר וכתב גם את הספר הנפלא הזה.

 מומלץ

על החיים ועל המוות – יורם קניוק. הוצאת: ידיעות ספרים (207 עמודים)

(פורסם ב- 7.6.2008  בפורום הספרים של YNET)

אלה יווניה קוראת ספרים