גאולה – יוּסי אדלר אולסן

%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9c%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9fספר ש"עושה את העבודה". מהפך דפים, מדיר שינה מהעיניים (עד שהן מסרבות להמשיך אפילו עוד רגע אחד), מרתק עד סופו. והסוף, כנהוג בספרי מתח מן הסוג הזה, מוכרח להיות טוב; גם אם טוב מריר מעט.

בפרולוג לספר שני אחים צעירים כלואים בבקתה, וקר להם. קר מאד. שניהם כבולים, פיותיהם חסומים, ואין להם סיכוי. כלל. שניהם נושאי תפילה שקטה לאלוהיהם, שמים בו מבטחם, אבל יודעים שזה לא בהכרח יעזור. ואז מגיע האיש.

ובקפיצה להווה. קארל מרק, בלש המשטרה העומד בראש מדור Q, המדור למקרים אבודים. תיקי חקירה שלא נסגרו בעבר, אלא הונחו בצד, עד שיגיע איזה מידע ש"יעיר" אותם, זה המוכר לקוראי וקוראות "אישה בכלוב", ו"הציידים", יחד עם עוזרו הסורי הגולה – אסד, והעוזרת המוזרה ביותר שהוקצתה לו – רוז, מתבקשים לחקור איזה מכתב בבקבוק שנח על אדן החלון של איזה חוקר סקוטי, במשך כמה שנים, ולבסוף נשלח אליהם, משום שנדמה שהשפה היא דנית.

אלא שהמכתב, פתק, בעצם, עבר גלגולים רבים, נחשף לשמש, והנייר מתפורר, וקשה לפענח מה בדיוק כתוב שם. אבל ברור שמה שנכתב נכתב בדם. ממש בדם.

בתחנת המשטרה נחקרים גם מקרי הצתות שונים, אלא שמתברר שמקרה הצתה ישן, שתיקו מונח במדור Q (זה של פשעי העבר שטרם פוענחו), דומה במאפייניו למקרי ההצתה של ההווה.

איש אחד, המשתמש בכל מיני שמות, ויש לו אשה וילד, והוא נעלם להם מדי פעם מפאת עבודתו ה"סודית" שאין הוא מספר עליה דבר לאשתו. היא קצת פוחדת מפניו, ולכן לא שואלת יותר מדי שאלות, אם כי נדמה לה שלא עבודה מושכת אותו אל מחוץ לבית, אלא אולי מאהבת.

אבל היא לא מעזה לשאול.

וכשהוא יוצא מהבית, הוא עוצר באיזו קהילה של עדי יהוה, קהילה שהוא בדק וחקר קודם לכן, ועוקב אחרי איזו משפחה, ובינתיים "מתערה" בחיי הקהילה. שוהה אצל איזו אשה בעיר (אבל בקהילה לא יודעים, כי זה חטא), והיא – נדמה לה שמצאה את אהבת חייה.

ואז הוא מחליט לעזוב. והולך.

ובדרך עובר בקהילה, ולוקח שניים מילדיה של המשפחה שעקב אחריה קודם, לאיזה ארוע בעיר.

ונעלם.

ומכאן יאלץ הצוות של מדור Q להתחקות אחר אנשים שמעולם לא דווח שנעלמו, ולאתר מקום שנרמז עליו במה שניתן עוד לקרוא מן הדף המטושטש. והקורא/ת עוקב/ת בחרדה אחרי הילדים שנעלמו יחד עם האיש המוזר, והאשה שננטשה בעיר הסמוכה לקהילה, ואשתו של האיש שנותרה עם הילד…

ובדרך יכיר הקורא את ילדותו של האיש ואת מניעיו.

עד הסוף הטוב אך מריר.

ומי שלא קרא את שני הספרים הקודמים בסדרה יתקשה מעט לעמוד על כל הקשרים המשפחתיים, והחבריים, וקשרי העבודה שבין גבורי הספר וסביבתם, קושי שניתן להתגבר עליו בקלות אם קוראים את כל הספרים, אבל לא מוכרחים. זה כמו להכנס לאיזו משפחה, ולהתחיל להבין את הקשרים בין חבריה לאט לאט.

(משפחה קצת לא רגילה, אבל אפשר להסתגל).

וכנאמר בפתיח – עושה את העבודה. מותח עד סופו, ומומלץ לסוגו.

גאולה – יוּסי אדלר אולסן. תרגום (מאנגלית): ארז אשרוב. הוצאת כנרת זמורה ביתן. 512 עמודים

Flaskepost fra P. – Jussi Adler-Olsen

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל!)

אלה יווניה קוראת ספרים