מועדון הקריאה של ג'יין אוסטן – קארן ג'וי פאולר

%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%94כל מי שאי פעם הי(ת)ה חבר/ה במועדון קריאה מכיר/ה את הרוטינה: קובעים מה יהיה הספר הבא, רוכשים אותו, אם צריך, וקוראים. אחד או אחת המשתתפות מכין/ה הצגה ראשונית של הספר, ואחר כך דנים בו. כך הייתי חברה גאה במועדון הקריאה בקיבוץ, בימי נעורי, בת הנעורים היחידה בין אנשים מבוגרים, וכך הכרתי את "ענוג הוא הלילה" ו"מסע הנדידה אל הצפון" ואפילו "המוקיון", שנדדו אתי מדירה לדירה, מבית לבית, מן הקבוץ אל העיר, אל הכפר וחזרה. אף פעם לא חזרתי שוב למועדוני קריאה מן הסוג הזה. עד שחשבתי שנשכחו, או שהוירטואליה החליפה אותם.

אלמלא חברתי ר', כנראה לא הייתי מגיעה לקרוא את הספר הזה, שאיכשהו חמק מרוב המבקרים, ובארץ עמוסת ספרים כמו שלנו (עם הספר, אחרי הכל) אם אין מביאים דבר קיומם של ספרים לידיעתן של קוראות, הסיכוי שאדע על קיומו של הספר הזה הולך וקטן ככל שמתרבים הספרים היוצאים לאור. מה גם שפורום הספרים שהיה פעם ב-YNET, נסגר וממליצי נפוצו לכל עבר (וזה הזמן לקרוא לכם ולכן להרבות המלצות וסקירות בפורום ספרים וספרות שבפייסבוק), כך שעלי להסתפק בהודעות יח"צ הנשלחות אלי תדיר, אלא אם כן מוסף הספרים של "הארץ" המליץ, או שאיזו חברה או איזה חבר אמרו שצריך. ר' אמרה שצריך והגדילה עשות ו"דחפה" לי את הספר ליד; שאקרא לכשיזדמן לי.

אבל, היי, ג'יין אוסטן היא מחביבותי, למרות שאת ספריה, אלה שקראתי, קראתי בתרגום מיוחד במינו, זה של אהרון אמיר (שזכה בקרב המתרגמים ששפתו תיקרא "אהרון אמירית") שהוא יפה ומיוחד, גם אם לא ממש מדויק.. וקארן ג'יי פאולר, שכה התאהבתי בה ב"כולנו יוצאים מגדרנו" המצוין. והרי שתי סיבות לזמן לי זמן לקרוא את הספר הזה, לפני עשרות הספרים האחרים המונחים על "מדף הספרים שליד המטה", הוא המדף בספריה המוקצה לכל הספרים שטרם קראתי. ועל הדרך הוספתי לי את כל כתבי אוסטן, שהורדתים מיד לקינדל, ולכשיזדמן, אקרא גם את אלה שכבר קראתי וגם את אלה שלא, והפעם בשפת המקור (מה גם שאמזון מאפשרים הורדת הספרים האלה לקינדל ללא תשלום).

חמש נשים וגבר אחד, בסקרמנטו שבקליפורניה (הו, כמה קיוויתי שגם המשתתפים במועדון הקריאה יהיו אנגליות ואנגלים..), קובעים להפגש אחת לחודש כדי לדון, בכל מפגש, באחד מספריה של ג'יין אוסטן. כל אחת ואחד מהם נקבעו לארח מפגש אחד, כל אחד ואחת על הספר שנראה בעיניו/בעיניה חשוב יותר או אהוב יותר, וכמובן שהמארח/ת מכין/ה גם את הדיון.

ואלה המשתתפות והמשתתף: ג'וסלין, רווקה בשנות החמישים, מגדלת להנאתה כלבים מגזעים מיוחסים, חברתה מילדות של סילבי, לה אף הכירה את דניאל, בעלה, שבדיוק בתקופת "המועדון" החליט להפרד ממנה. אלגרה, בתה של סילבי, בת שלושים, חובבת ומעדיפה נשים, פרודי, בת עשרים ושמונה, נשואה לדין ומברכת על נישואיה יום יום (והוא לא מפסיק להודות על מזלו הטוב), ברנדט, אשה בת ששים ושבע, כרגע בין נישואין (היו לה כמה בעלים) וגריג, שבכלל חובב מדע בדיוני, ועל-כן מתוודע לאוסטין לראשונה במסגרת מועדון הקריאה.

ואם חשבתם שהספר על אוסטן ודמויותיה, אז חשבתן; החודשים הראשונים מוקדשים אמנם לדיון בדמויות האוסטניות, לצד הצגת חברות וחבר המועדון, אלא שהדגש עובר, לאט לאט, עם חלוף החודשים לסיפורן של חברות וחבר "המועדון", והם, למרות שלא יצאו מספרי אוסטן, ולמרות שהם נמצאים מן הצד השני של האוקינוס ובקצה המרוחק של היבשת, אנשים שסיפוריהם מרתקים לא פחות מאלה של גיבוריה של אוסטין. ושוב עולה המחשבה כי לכל אדם יש סיפור טוב, אם רק יימצא מי שידע לספרו כהלכה, וקארן ג'וי פאולר בהחלט יודעת.

לטובת אלה שלא קראו את כל ספרי אוסטן, מביאה קארן ג'וי פאולר את תקצירם בסיפא לספר. מותר ורצוי לדלג אל התקצירים האלה לפני קריאת הספר, או לקרוא כל אחד בנפרד לפני הדיון בספר עצמו.

וכדאי עד מאד לקרוא את הספר החביב הזה, שאין בו עלילות גבורה, ואין פרשיות מסמרות שֵעַר, רק חיים של אנשים ונשים שאוהבים לקרוא ואוהבים את אוסטן, והרי לכן ולכם ממתק משובח בהחלט.

וכהרגלי – כמה מובאות חביבות שמצאתי בזמן הקריאה:

"האמת, למה לטרוח? למה לטרוח בכלל לשלוח מתבגרים לבית הספר? המוח שלהם כל כך סתום בהורמונים, שאין להם סיכוי ללמוד דברים מסובכים כמו חשבון אינפיניטסימלי או כימיה, לא כל שכן את הסבך הפראי של שפה זרה. למה לחשוף את כולם לעוגמה הנפש הכרוכה בזה שמאלצים אותם לנסות? פרודי חשבה שהיא מסוגלת לעשות את השאר – להיות ערה לרמזים על התאבדות או נשק או היריון או התמכרות לסמים או התעללות מינית – אבל לבקש ממנה ללמד אותם צרפתית יחד עם זה, זה כבר יותר מדי." (עמ' 92)

(פרודי, הצעירה, היא מורה, כפי שניתן להבין ,לצרפתית בבית הספר התיכון, ואלה הרהורים שעלו בה בשעת צהריים חמה, עת מרבית תלמידיה "נזלו" מעייפות ומחום, ולאיש מהם לא באמת היה כוח או רצון ללמוד.)

"ג'ון עשה רושם ראשוני נהדר. היה לו קסם מיידי; את היית האדם המרתק ביותר בחדר. עד שמישהו אחר משך את תשומת לבו." (עמ' 183)

(אחד מבעליה לשעבר של ברנדט)

"אף אחד מהבעלים שלי לא היה איש רע. אני הייתי הבעיה. נישואים תמיד נראו לי צפופים כל כך בכל פעם שהייתי בהם. אהבתי להתחתן. בחיזור יש עלילה. אבל אין שום עלילה בלהיות נשואה. אותו הדבר שוב ושוב. אותם ריבים, אותם חברים, אותם דברים שעושים בשבת. החזרה שוב ושוב היתה מתחילה להפריע לי." (עמ' 193)

(שוב ברנדט על חיי הנישואין שלה)

ורגע לפני פיזור – בנוסף לתקצירי הספרים שבסופו של הספר, מובאות גם דעותיהם של אנשים שונים, ממקורביה של אוסטן ומבקרים מזמנה ומזמננו על ספריה.  והרי זו תוספת מבורכת לגמרי.

מועדון הקריאה של ג'יין אוסטן – קארן ג'יי פאולר. תרגום: אביגיל בורשטיין. הוצאת כנרת זמורה ביתן. 284 עמודים.

The Jane Austen Book Club – Karen Joy Fowler

לרכישה

לרכישה דיגיטלית (אין לקינדל!)

אלה יווניה קוראת ספרים