לחוץ חתונה – עומר ברק

לחוץ חתונה – עומר ברק

היה לי שבוע די קשה. לא "מהגיהנום", כמו שרציתי תחילה לכתוב, משום שבעזה יש עכשיו אנשים בלי חשמל, ונשים נרצחות כאן מסביב כמו זבובים, וזה באמת גיהנום… אבל שבוע עמוס וקשה ומתיש. כי גם כשעושים מה שהכי אוהבים אפשר להתעייף. והייתי צריכה בדיוק את הספר הזה, במשך השבוע, אבל קראתי ספר אחר, זה שכאן לפניו – "פרנקנשטיין בבגדאד".

היה לי אירוע בעבודה שהייתי שותפה להפקתו, והלחץ בארגון, יחד עם התקפי החרדה הקלים (שהכל יגיע בזמן, שהאוכל יהיה טעים, שיהיה מספיק לכולם, שיגיעו מספיק מוזמנים), גבו את שלהם משלוות הנפש. (האירוע, אגב, היה מוצלח. תודה ששאלתם).

והיתה גם העבודה שבכל יום.

היו החזרות לקראת הקונצרטים הקרובים.

והיה שבוע הספר, שבכל ערב פנוי התייצבתי אליו, לשוטט בין הדוכנים, להמליץ על ספרים, לשמוע המלצות, לחזור עם שקיות עמוסות ספרים וגב דואב.

ואגב שבוע הספר – באחד הימים פגשתי את רוני שאני מאד אוהבת, אותה ואת כתיבתה. והיא הציגה בפני את עומר ברק, ואמרה שהוא הגבר שהכי מבין, לדעתה, איך נשים מרגישות.

כן, הספר ברשותי, הודיתי, אך טרם הגעתי אליו, אם כי עמיתה לעבודה קראה ונהנתה.

אז החלטתי שבאמת הגיע הזמן. אולי זה סוג של צ'יק-ליט, אבל גבר כתב אותו, ואם גבר מצליח לכתוב צ'יק ליט, כדאי לקרוא.

אדם לפיד (שם של טיס, או לפחות איש שייטת, אבל הוא לא, לגמרי לא. ההיפך הגמור!) רוצה להתחתן. לא סתם רוצה; משתוקק, חפץ, תאב. ללבוש חליפה, להתייצב לצילומים ואחר כך להכנס לאולם, עם שיר שהוא הכי אוהב. לעמוד מתחת לחופה, לדעת שזה לכל החיים, עם עיניים נוצצות, ואהבה בלב.

והוא תיכף בן שלושים.

יש לו חברה, והם חיים יחד, והוא ממש רוצה להציע לה נישואין, כי זה מה שהוא הכי רוצה בעולם. זאת אומרת – להתחתן. והיא בדיוק נמצאת שם, במקום המתאים, אז מה אם היא לא אהבה גדולה ובוערת? היא נמצאת שם. הם כבר רגילים זה לזו.

ומשהו משתבש. כי משהו מוכרח להשתבש.

אדם לפיד שכל חייו השתוקק להיות כמו בסרטים, כמו ברומן הרומנטי, אוהב ונאהב, מוצא עצמו לבד.

"'אולי אני כמו הבחורים האלה בלי הרגשות, רק הפוך. את מבינה למה אני מתכוון?'

'לא. אני אפילו לא מנסה.'

'אולי כמו שיש את הגברים האלה בלי הרגשות בכלל, אז לי יש את התסמונת ההפוכה ויש לי יותר מדי רגשות. נו, מה השם המדעי של זה?'

'בחורה.'" (עמ' 11)

אדם לפיד קבל חינוך "נכון" מאם שהיא מרצה למיגדר באוניברסיטה, שאבא שלו היה קצין בצבא, כזה שמגיע כל שבועיים או שלושה, ותיכף חוזר לצבא, כי צריך.

אדם לפיד שיכול להבין כל אשה צעירה בכל מקום כמעט, כי המרד שלו התבטא בעיקר בלאהוב "דברים של בנות" – סרטי בנות, קניות בגדים, שמכיר את כל הספייס גירלס, ויש לו העדפות, שלא ממש מבין בכדורגל, או ב"עניינים של בנים" וזה גם לא כל כך מעניין אותו.

שרק רוצה להתחתן.

יש לו חברה-הכי-טובה אחת שמבינה אותו עוד לפני שהוא מדבר; בעצם, יודעת טוב יותר ממנו מה הוא צריך.

ואיכשהו היא מתמרנת אותו לעסקה בה הוא יתחתן בתוך 30 יום. היא, בעצם העיתון בו היא עורכת, יכינו את החתונה, וילוו בכתבת מוסף-חג, את מציאת המיועדת. אדם לפיד צריך רק לצאת לדייטים ולמצוא לו אשה כלבבו.

היא גם תתזמר את כל האופרציה, תפתח לו פרופילים, תקבע לו פגישות, תמלא לו את היומן בדייטים, הכל כדי שכשיגיע היום המיוחל, תהיה מישהי שתצעד לידו.

"'אז אדם', היא אפילו לא טרחה לעצור לפני שהמשיכה והניחה את יד ימין על חזה שלה, 'אני הדבר הכי קרוב שתכיר לאלוהים. אלה שתי המלאכיות שלי. לא עשינו שום דבר בשמונה השעות האחרונות חוץ מלחפש לך בחורה לדייט לערב, וזה מה שאנחנו מתכוונות לעשות כל החודש הקרוב. אז אתה מוזמן לקחת את האמונות שלך ולדחוף אותם לתחת, כי בשום קומדיה רומנטית שאני מכירה אין שלוש בנות שעובדות במשרה מלאה בשביל לחפש לאיזה רווק את האישה של חייו, בעיקר כי אם הוא יעשה את זה בעצמו, כולנו נתחרט על זה לנצח. הייתי מספיק ברורה?'" (עמ' 66)

כן, בדומה ל"לעבור את הקיר": יש אולם, יש אוכל, יש מוזמנים. צריך רק למצוא את המיועד/ת.

אז הוא יוצא לדייטים, ועוד דייטים, בכל מיני מקומות כמו ה"..בר חשוך מדי באבן גבירול (למה הם אף פעם לא מדליקים אור במקומות האלה? מה זה הדבר הזה שכל הפאבים ברחבי העולם מתאגדים כדי להסתיר אותו?).." (עמ' 137)

ואם חשבתן שלגברים אין דאגות לגבי איך הם נראים, ולמה לא הלכו לחדר כושר / הורידו שערות / ודאגת הדאגות – אם יצליחו בכלל לתפקד – אז הנה: ".. אף סרט לא טרח לספר לי שיחד איתי ועם מאיה ייכנסו למיטה כל רגשות האשם על כל הפעמים שלא הלכתי לחדר הכושר, וכל הפחדים שכל מה שלא מדויק ומכוון בגוף שלי ייראה מפלצתי מהעיניים שלה, וכל החששות שמה שיש לי מתחת לתחתונים לא יספיק או לא יספק או סתם לא יעמוד.

ואף סרט לא אמר לי שעם הגיל זה רק ילך ויתגבר, וששום פעם לא תהיה קלה יותר מהקודמת, גם אם אתה כבר נמצא בזוגיות. " (עמ' 282)

וכך, בספר מצחיק, משעשע, מהפך דפים ומדיר שינה, מוליך אותנו עומר ברק (ואלמלא פגשתיו, הייתי נשבעת שאשה כתבה את הספר הזה), בנפתולי הקומדיה הרומנטית, בלי לדלג על אף שלב.

נפלא להעביר איתו את הזמן. כדאי לקרוא. מומלץ! (או, כמו שעדי אמרה: "בדיוק מה שהייתי צריכה")

לחוץ חתונה – עומר ברק. הוצאת: מודן. 336 עמודים

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)

תגובה ללחוץ חתונה – עומר ברק

לא ניתן להגיב

אלה יווניה קוראת ספרים