רוזמרי גיינור נרצחה והתינוק שלה נמצא אצל מרלה פיקנס. מרלה פיקנס טוענת שמלאכית בלבן הביאה לה את התינוק, ושאין לה שום קשר לרצח של רוזמרי גיינור. מצד שני, מרלה פיקנס איבדה תינוקת בלידתה, רק לפני זמן קצר, וכבר נתפסה כשהיא מנסה לגנוב תינוק מן התינוקיה בבית החולים המקומי, שאמה מנהלת.

דייוויד הארווד, בן הדוד של מרלה פיקנס, עיתונאי מובטל שחזר לעיירת נעוריו עם בנו, לאחר שהתאלמן, מנסה לעזור לדודניתו לא משום שהוא מאמין לה, אלא משום שצריך לעזור לה.

בין לבין הוא צריך לסייע לבנו שמתקשה בבית הספר החדש, להיות כתף לאביו ואמו, בביתם הוא מתגורר "עד שיסתדר" ולדודתו ודודו, הוריה של מרלה, שבינם לבין עצמם לא כל כך מסתדרים.

ועוד דמויות – הגביר של העיירה, שפעם היה ראש העיר עד שהודח עקב עניינים פליליים, ועתה הוא מנסה לחזור לתפקידו, כשהוא נשען על הכסף הרב שיש לו (מי אמר טראמפ?), ובינתיים בוחש בכל מיני עניינים; בלש המשטרה שנקרא לחקור את מקרה הרצח, ונמצא, משום מה, תמיד צעד אחד אחרי דייוויד הארווד; רופאה של מרלה פיקנס, המועסק גם בבית החולים המקומי, המנוהל, כזכור, על ידי אמה של מרלה.

המטפלת של התינוק, שהיא ככל הנראה עובדת זרה בלתי חוקית.

אמו של אחד הילדים מבית הספר של בנו של דייוויד.

אלמן ואב שכול אחד, שמתנחם בכך שיומו הולך ומתקרב, ובינתיים מנסה לתמוך מעט במי שכמעט היה חתנו.

ויש גם סנאים מתים, 23 במספר, שנתלו על איזו גדר ביער, ותוקף המסתובב בקולג' המקומי; פארק שעשועים שנסגר, ופתאום מופעל בו הגלגל הענק באישון לילה, ועוד ועוד.

חלק מהתעלומות ייפתרו כבר בספר הזה, השאר ימתינו לשני הספרים הבאים בטרילוגיה.. אה, כן, רק אחרי שהתחלתי לקרוא גיליתי שזהו ספר ראשון בטרילוגיה. אבל אפשר לקרוא בפני עצמו, והוא גם בהחלט מהפך דפים.

אבל, ויש אבל: את לינווד ברקלי הכרתי בספרו הראשון "בלי לומר שלום", שהיה ספר מהפך דפים ומרתק אף יותר מזה, ובו העלילה מהודקת אף יותר מזו שב"הבטחה שהופרה". שם לא יכולתי לדעת דבר עד שנפתרה התעלומה בספר, בספר הנוכחי מצאתי קשרים והקשרים בעצמי עוד לפני שקראתי עליהם.

ובכל זאת – לסוגתו הרי הוא בהחלט ספר טוב.

ועניין קטן שהיה קצת בעוכריו – התרגום. ידוע לכל שתרגום טוב הוא כזה שאינו מורגש, אבל כשהקוראת נאלצת לתרגם לעצמה לאנגלית את הביטוי שהרגע קראה, כדי להבין "למה התכוון הכותב?" הרי שיש כאן בעיה. רצוי עד מאד להקפיד בתרגום, ובפרט כאשר ישנם ביטויים שאינם שכיחים בשפה העברית, שאז יש למצוא ביטוי מקביל, ולא לתרגם מילולית (לדוגמא: כאשר מדברים עם אדם אבֵל, אין אומרים לו בעברית "מחשבותי אתך" אלא "אתך בצערך" או "שלא תדע עוד צער", או אולי "משתתף בצערך").

ומובאה אחת חביבה שמצאתי בספר:

"'אני לא קוראת עיתונים. בעיקר ספרים. יש לי מספיק בלגן בחיים, אני לא צריכה לקורא על הבלגן של כל השאר. במקום זה אני אוהבת לברוח לתוך סיפור טוב שהכול בו מומצא. זה לא חייב להיות סיפור שמח. לא אכפת לי אם דברים רעים קורים לאנשים טובים כל עוד הם לא אמתיים. … " (עמ' 197)

הבטחה שהופרה – לינווד ברקלי. תרגום (טעון שיפור): מיכל כהן. הוצאת מודן. 480 עמודים

Broken Promise – Linwood Barclay

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (אין לקינדל)