עולם הסוף – אופיר טושה גפלה

(קריאה שניה בספר)

 עולם הסוף"ברוכים הבאים לעולם האחר. ראשית ברצוננו להביע את תנחומינו הכנים לאלה שהותרתם מאחור. כולנו תקווה שהם יודעים כי שום רע לא יאונה לכם במקום הזה, ואם הם טועים לחשוב אחרת, ייאלצו להמתין לזמנם ואז יווכחו בטעותם. לבטח תשמחו לגלות כי בניגוד לעולם הקודם, שאליו הגעתם ללא כל הדרכה או דברי מבוא מנחים, אנו מציעים לכם מספר הערות פתיחה כשאתם ניצבים כך בשערי קיומכם המתחדש. אנו מבטיחים שלא נכביר מילים ונציין רק את הנחוץ לידיעתכם כדי שתוכלו להשיג את המיטב מהעולם הנוכחי ותפיקו את מרב ההנאה ממותכם."

ולאחר ההקדמה הזו באים כללי התנהגות וביאורים על העולם הזה, אליו התעורר בן מנדלסון לאחר שהתאבד ביום הולדתה של אשתו המנוחה, שהלכה לעולמה בתאונה מוזרה כשנה וחצי לפני כן.

 אין גן-עדן, אין גיהנום, יש עולם אחר, אליו הולכים כולם אחרי שהם מתים. והעולם הזה מלא בהפתעות – פרי דמיונו המופלא של טושה-גפלה: ניתן לנדוד בו בין המאות, לפגוש אנשים שתמיד רצינו לפגוש, אלא שהלכו לעולמם לפני שנולדנו, יוצרים יכולים לכתוב (אם רק ירצו) יצירות חדשות; אפשר להתאחד עם אהובינו, לזמן קצר או ארוך או אפילו לנצח;  אפשר למצוא סיבות חדשות לחיות (בעצם, למות) למענן, להגדיר מחדש את החוקים הפרטיים ועוד ועוד…

 בן מנדלסון התאבד כדי למצוא את אשתו האהובה, שמתה בתאונה מוזרה ומחרידה, מגשימה במותה את הקללה המשפחתית (ממש כפי שהוא הגשים במותו אותה קללה בדיוק), למות בטרם עת, והוא הנצר האחרון למשפחתו… לא יהיו עוד. ובמותו הוא מתעורר בעולם חדש מופלא, פוגש בלש פרטי שיעזור לו לחפש את אשתו, מתוודע לאפשרויות המופלאות של העולם הזה, ולוקח אותנו איתו למסע בעל-זמן ובעל-מקום.

 ועוד אנו מתוודעים לנותרים מאחור – חבריו של בן, הוריה של אשתו, אחות רחמניה ששמה לה למטרה לעזור לאנשים למות – אלה שחייהם נמשכים רק בזכות המכונות; אחות שהחליטה לצאת לפנסיה ביום שתסייע לחולה המאה למות.

וגם לאיש ואשה המתוודעים זה לזו משני צדדי הרשת, באתר לחובבי רושדי (אחרי הספר הזה צריך לרוץ ולחפש את ספריו), מתאהבים זה בזו רק על סמך היכרותם הוירטואלית; וגם לשני אחים האחד ממציא דגול של משחקי מחשב המבוססים על כתבי חידה היסטוריים – האחר שחקן דגול.

 וכשנדמה שכבר ראינו הכל – באה עוד הפתעה, ועוד אחת ועוד אחת; עולם מדומיין ויפה ביותר, ההופך את המוות לקצת פחות מפחיד, קצת פחות מאיים.

 טושה גפלה טווה בכישרונו הרב כמה וכמה סיפורים ולאט לאט מתקרבים הסיפורים ומשתלבים האחד בשני.

 ממרחק הזמן – כמה וכמה שנים מאז קראתיו בפעם הראשונה (ולאחריו קראתי בשמחה גם את ספריו הבאים של טושה גפלה), דומה שההנאה נשארה ואף נוספה לה הנאה שבגילוי מחדש.

מומלץ בהחלט !

עולם הסוף -אופיר טושה גפלה. הוצאת כתר (429 עמודים)

(פורסם ב- 3.12.2008  בפורום הספרים של YNET)

אלה יווניה קוראת ספרים