שלוש – דרור משעני

עד בערך שליש הספר (עמ' 102, אם לדייק), לא ממש הבנתי למה קוראים לזה "ספר מתח"; היה שם בעיקר סיפור. סיפור מצוין, לטעמי, כזה שניתן למצוא בדרך כלל אצל סופרות בנות זמננו, העוסקות באישי ובפרטי, פחות בכללי.

כי כן, אורנה עזרן, גיבורת החלק הראשון, היא אשה כזו, שבדרך כלל פגשתי אצל סופרות, פחות אצל סופרים. אשה צעירה יחסית, גרושה טריה, נושאת בנפשה את כל כוויות הגירושין, בעל שהתאהב לפתע באחרת, ועבר לחיות עמה, בארץ אחרת. בנה היחיד, הפגוע וכואב, ובעיקר מלא סימני שאלה. ניכור הורי מסוים מצד האב.

אשה כזאת שמוצאת עצמה לבדה. כבר שכחה איך מחזרים ומחוזרות (ולהיפך), צריכה להתחיל את הכל מחדש, עם כל הטכנולוגיות החדשות, עם חושי התאהבות והתחברות חלודים לגמרי.

"הם נפגשו באתר גרושים-גרושות. הפרופיל שלו היו סתמי, ודווקא בגלל זה כתבה לו. בן ארבעים ושתיים, גרוש פעם אחת, תושב גבעתיים. בלי "מוכן לטרוף את החיים" או "בתהליך של חיפוש ורוצה לגלות את עצמי איתך". שני ילדים, 1.77 מ', השכלה אקדמאית, עצמאי, במצב כלכלי טוב, ממוצא אשכנזי. … שלוש תמונות, אחת מהן ישנה ושתיים כנראה חדשות יותר, ובכולן היה בפניו משהו מרגיע, לא מיוחד מדי. .." (עמ' 13)

והם נפגשו, פעם, פעמיים שלוש. התפתח מין רומן. היא לא היתה לגמרי בטוחה שזה "זה", מצד שני – אולי היא כבר באמת קצת "חלודה" ולא זוכרת בדיוק. וצריך להתחשב גם בערן, בנה, שיותר מכל מצפה לקשר עם אביו ומתאכזב בכל פעם מחדש.

ובכל זאת – ניסתה.

"והם אכן דיברו למחרת. ובעצם כמעט בכל יום בשבועיים-שלושה שאחרי, נפגשו לפחות פעם בשבוע, בעיקר בבית המלון ופעם אחת בדירה שלו. זה היה כאילו הם מנסים לעלות מדרגה, לבחון את עצמם ואת הקשר ביניהם, מגבירים את האש כדי לדעת אם כדאי לתת לתבשיל שבסיר להמשיך להתבשל. ובכל זאת, למרות הפגישות המרובות, היא לא ידעה, או נעה בין רגעים שבהם היה נדמה לה שזה צריך להימשך לבין רגעים שבהם הרגישה עם גיל זרה לעצמה ולא הבינה מה הם עושים ביחד." (עמ' 45)

וכך זה נמשך. עד עמ' 102, כאמור. הם המשיכו להפגש, כמו בטנגו – צעד קדימה, שניים אחורה, ואז השתנו הדברים. (ומכאן, אם אמשיך, יהיו ספויילרים. אז אני מפסיקה).

האשה השניה היא אמיליה. עובדת זרה. מטפלת בנחום, איש מבוגר, סיעודי. כמו בת בית היא אצלם, אצלו ואצל אשתו.

וכשהוא מת, והיא צריכה למצוא לה עבודה אחרת, הפעם אצל אשה מבוגרת, סיעודית, דמנטית, בבית אבות.

הבן של נחום, שהוא עורך דין, מנסה לעזור לה למצוא עבודה נוספת, בינתיים מסייע לה, על ידי כך שהוא מזמין אותה לנקות את דירתו שתיכף יעבור לגור בה.

האשה השלישית היא אלה. אשה די צעירה נשואה ואם לילדים קטנים, עובדת על התזה שלה בבית קפה. איש אחד, שמבטו מצטלב במבטה יום אחד בבית הקפה, ומתחיל ביניהם דיאלוג מהוסס, מין חיזור, כי שניהם נשואים.

לא נשמע ממש ספר מתח. אלא שאי אפשר להניחו מן היד ולקראת סופו ויתרתי על שעת שינה כדי להחזיר לעצמי את הנשימה.

זהו מפגשי הראשון עם משעני, מפגש המדרבן אותי לרוץ ולהפגש עם ספריו הקודמים.

כתיבה משובחת ומהפכת דפים.

כדאי ביותר

שלוש – דרור משעני. הוצאת: אחוזת בית. 271 עמודים

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)

6 תגובות לשלוש – דרור משעני

  1. את הספר "שלוש" של דרור משעני רכשתי בעקבות ביקורות מהללות שקראתי. והתאכזבתי.
    אכן : הכתיבה קולחת מאד (אם כי אין בה ייחודיות או יופי רב) והספר נקרא בקלות.
    ואמנם לסופר יש יכולת תיאור וביאור טובה של הדמויות הנשיות, על בדידותן הקיומית, חרדותיהן ולבטיהן.
    אבל : דוקא הדמות הגברית היחידה, זו שמשותפת לכל הדמויות והעלילות, לא מקבלת כמעט איפיון. אין שום הבנה של הדמות ומניעיה שיסביר איך הוא הופך לרוצח סדרתי. בשורה התחתונה – יש כאן מישהו שרוצח, ואין שום הסבר על מה ולמה.
    בצד התיאורים של התחבטות הנפש של הגיבורות יש איזה ניתוק רגשי שלא מאפשר להתחבר אליהן באמת, שלא מייצר אכפתיות ואמפתיה. על הרוצח יש מעט מאד אינפורמציה (כנראה מתוך הצורך לשמר את התעלומה והמסתורין) ולכן אין שום הבנה לגבי אישיות ומניעיו.
    והריחוק הזה מביא את הקורא למצב שבו גם כשיש רצח – זה לא ממש אכפת לו. לא כואב על מות הנרצח, ולא אכפת אם הרוצח ייתפס. אין לו שמחה או צער על פתרון התעלומה. ובשורה התחתונה – הספר קריא וזורם, מעט מותח, ובסיומו אתה שואל את עצמך "זהו?!"

    היות שבעלי בדיוק יצא לטיסה וחיפש ספר קליל וקריא, נתתי לו את הספר. חשבתי שאולי הוא, בהוד גבריותו חובבת ספרי בלש ומתח למיניהם, יראה דברים שאני לא ראיתי. אבל הוא צלח סיפור ורבע מתוך הספר – ומאס בו. ביקורתו דומה לשלי.

    • רכשתי את הספר, כי אני אוהבת את ספרי המתח (הקודמים) של משעני. הספר, שיוכל היה להתפתח יפה כרומן דמות (החלק הראשון כתוב היטב), סטה מהמסלול המצופה. והנה – הרוצח מכה שנית. החלק השלישי שבו נתפס הרוצח מהתל תחילה בקורא (לפחות בי), ואח"כ בא לציון גואל והפושע נתפס. הקו העלילתי של שלושת החלקים דומה לסרטי הבלש, רק אלה שאינם תוהים על המניע. כפי שנודע, גם ספר זה יהפוך לסרט.
      אחרי קריאת הספר, חשבתי לעצמי – זה הכול? אולי התכוון משעני להראות דמות מפוצלת, כלפי חוץ אדם נורמטיבי, ובתוכו – מין ערפד שניזון ממות קרבנותיו. עם זאת, יפה שהמחבר הצליח להתמקד בקרבנות ולא סטה לכיוונים אחרים, פרט לקו העלילתי שבו בחר מלכתחילה. קשה להניח את הבלש האלגנטי הזה מהיד, אבל זה בעצם הכול.

  2. רכשתי את הספר, כי אני אוהבת את ספרי המתח (הקודמים) של משעני. הספר, שיוכל היה להתפתח יפה כרומן דמות (החלק הראשון כתוב היטב), סטה מהמסלול המצופה. והנה – הרוצח מכה שנית. החלק השלישי שבו נתפס הרוצח מהתל תחילה בקורא (לפחות בי), ואח"כ בא לציון גואל והפושע נתפס. הקו העלילתי של שלושת החלקים דומה לסרטי הבלש, רק אלה שאינם תוהים על המניע. כפי שנודע, גם ספר זה יהפוך לסרט.
    אחרי קריאת הספר, חשבתי לעצמי – זה הכול? אולי התכוון משעני להראות דמות מפוצלת, כלפי חוץ אדם נורמטיבי, ובתוכו – מין ערפד שניזון ממות קרבנותיו. עם זאת, יפה שהמחבר הצליח להתמקד בקרבנות ולא סטה לכיוונים אחרים, פרט לקו העלילתי שבו בחר מלכתחילה. קשה להניח את הבלש האלגנטי הזה מהיד, אבל זה בעצם הכול.

    • רצוי לשים אזהרת ספוילר לפני התגובה שלך, משום שהיא עלולה לקלקל לקוראים שטרם נחשפו לספר.

      • שלום איריס,
        אני נהנית לקרוא את הכתבות שלך על ספרים. טובות מאוד. אני נעזרת בהן לפעמים בסדנאות קריאה שאני מעבירה, כי הן כתובות מתוך ידע ספרותי רב ושיפוט מושכל. אגב, אשמח אם יום אחד תוגלי לקרוא את ספרי, "סיפורים במקום שוקולד", הוצאת ש. זק, שכולל 40 סיפורים קצרים בגובה עיניים ומיועד בעיקר לבני הדור השלישי. בכתובת הבאה, ניתן לראות ראיונות אתי בטלוויזיה וברדיו, לקרוא תגובות קוראים וגם דברים של עובדים סוציאליים, רופאי משפחה ופסיכיאטריים שליוו את תהליך הכתיבה. https://sites.google.com/site/storiesforchocolate/Home
        אם תסכימי ותכתבי את הכתובת למשלוח ספרים, אשמח לשלוח אלייך עותק. לגבי אזהרת ספוילר, איך אני מכניסה אותה לאחר שליחת תגובתי? בברכת שבוע נעים ותודה, לאה פוקס

  3. כולל ספויילר .

    לי לא היה חסר בכלל להבין את הרוצח ואיך הגיע לזה. זה לא ספר שמתמקד ברוצח – הגיבורה היא מי שתופסת אותו . היה לי גם מאוד אכפת להבין שמישהי נרצחה , וגם לחברה שהשאלתי לה. יכול להיות שאין קרבה רגשית כמו לאברהם אברהם אבל עדיין זה ספר מתח טוב. קריא, מותח ואמין

לא ניתן להגיב

אלה יווניה קוראת ספרים