מעבר – רייצ'ל קאסק

"היא קראה כל כך הרבה ספרים, אמרה, שהם התערבבו לה בראש. לעיתים קרובות היא מקפיצה את הילדים לבית הספר, חוזרת למיטה, מבלה שם כל היום בקריאה וקמה רק כדי לאסוף אותם. היא מסוגלת לקרוא שישה או שבעה ספרים בשבוע. לפעמים באמצע ספר היא נזכרת שכבר קראה אותו. זה בטח בגלל כמות הספרים שהיא קוראת, ובכל זאת מטריד אותה שלוקח לה כל כך הרבה זמן לקלוט את זה. .." (עמ' 150)

כמעט כמוני …

זאת אומרת – לא שישה או שבעה בשבוע, אחד או שניים, לעתים נדירות – שלושה, ואין לי ילדים שצריך לקחת לבית הספר, לעומת זאת יש לי עבודה ה"גוזלת" זמן קריאה יקר; אבל גם אני נתקלתי כבר בספר שרק באמצעו נזכרתי שכבר קראתיו בעבר. גם אני "מגששת" בזכרוני אחר שם איזה ספר שיש לי "תמונות" ברורות ממנו, רק שמו ונושאו ומחברו פרחו מזכרוני.

אבל את רייצ'ל קאסק, משפגשתי בה פעם אחת, כנראה כבר לא אשכח.

גיבורת ספרה הקודם – "קווי מתאר" – היא סופרת אנגליה שנישואיה התפרקו והיא נוסעת לאתונה ללמד בקורס כתיבה יוצרת.

גם בספר הזה – "מעבר" – זוהי שוב אותה סופרת אנגליה שנישואיה התפרקו, עתה היא  עוברת לגור בלונדון, במקום בכפר בו התגוררה קודם לכן, ועד שביתה ישופץ, כי קנתה סוג של "חורבה" אבל בשכונה טובה, נשארו שני בניה עם אביהם.

"… שכחתי, אמרתי לו, כמה משחררת האלמוניות שבחיי העיר. אנשים לא צריכים להסביר את עצמם בלי הפסקה: עיר היא ממשק ברור, מין לקסיקון של התנהגות אנושית, שמבצע למעננו מחצית מעבודת הפענוח של מסתרי העצמי, ומאפשר לנו לתקשר ביעילות במעין קצרנות. במקום שגרתי בו קודם, בכפר, כל אחד היה המייצג היחיד – ולעיתים גם הסתום – של מעשיו וכוונותיו. " (עמ' 15 – 16)

גם כאן היא מלמדת בשיעורי כתיבה יוצרת. גם היא יוצאת למסעות, אם כי עתה היא נוסעת ברחבי אנגליה, למפגשי סופרים, או לביקורים אצל קרובי משפחה, עד שיסתיים השיפוץ.

גם כאן, כמו ב"קווי מתאר" היא קשובה מאד לסובבים אותן, ודרכה אנו, הקוראות והקוראים שומעים את סיפורי חייהם של האנשים בהם הן פוגשות.

"כל הסופרים, המשיך ג'וליאן, מחפשים תשומת לב: אחרת למה אנחנו יושבים פה על הבמה? זאת עובדה, אמר, שלא נתנו לנו מספיק תשומת לב כשהיינו קטנים, ועכשיו אנחנו נוקמים. .." (עמ' 60)

".. חבר שלי שסבל מדיכאון בעקבות גירושים, הודה בפניי לאחרונה כי לעיתים קרובות הוא מתרגש עד דמעות מגילויי דאגה לבריאותו ולרווחותו, כפי שהם מתבטאים בניסוחים של פרסומות ואריזות מזון, וכן בקולות הממוכנים המושמעים ברכבות ובאוטובוסים ומביעים חשש לכאורה שמא יפספס את התחנה שלו. …" (עמ' 6)

יותר מסיפור עלילה יש כאן תמונות חולפות של אנשים שונים, תמונות מרהיבות יש לומר, שכן בצמצום ובתמצות מצליחה קאסק להעביר סיפורי חיים שלמים דרך שיחות.

הספר הזה הוא שני בטרילוגיה, שאינה בעצם טרילוגיה, משום שכל ספר עומד בפני עצמו. אם כי, כאמור, הגיבורה היא אותה גיבורה; הסופרת שנישואיה תמו, שנעקרת מן הסביבה הקודמת שלה, שמקשיבה לאנשים אחרים.

והקשבה זו, ותיווך הסיפורים אלינו הקוראות והקוראים, היא חוויה משובחת עד מאד.

כדאי בהחלט.

מעבר – רייצ'ל קאסק. תרגום: קטיה בנוביץ'. הוצאת: מודן – הסדרה לספרות יפה. 159 עמודים

Transit – Rachel Cusk

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)

אלה יווניה קוראת ספרים