הפרדס – לארי טרמבלה

"… אי אפשר להסביר הכול. גם את המלחמה אי אפשר להסביר כשהיא הורגת ילדים,.." (*)

אב, אם, שני בנים בני תשע, תאומים, אמד (אחמד?) ועזיז. על פי שמותיהם חיים באיזו מדינה ערבית, אבל שמה ומיקומה אינם מצויינים. הורי האב נהרגו בהפצצה; טיל שנורה "מעבר להר"  ופגע בביתם והרגם. הבית נטוע בפרדס שנטע הסב, מקום שאיש ללא חשב שיוכל לצמוח בו דבר מה, והסב הצליח, ונטע פרדס והקים לו בית.

מעבר להר נמצא האויב, עלום שם אף הוא, פניו נסתרות.

אחותה של האם נישאה לאיש והיגרה לאמריקה. נישאה לאיש מן "האויב", ועל כן אין האב מאפשר לאם לקחת את בניו אליה. עזיז חולה, הרופאים צופים את מותו הקרב.

המלחמה הגיעה אליהם; מלחמה בין שני שבטים יריבים? בין אחים? לא ידוע.

אבל הנקמה מתבקשת, וילדים הריהם חיילים בפוטנציה, ואין שום סיבה שלא יתחילו כבר בגיל צעיר. ובכלל – קורבנות צעירים שנפלו בפעולות גבורה פותחים את השער לכל בני משפחותיהם לגן העדן, והמשפחות השכולות זוכות לכבוד וליקר משום שבניהן הקריבו את חייהם על מזבח המאבק הצודק והנכון, ועל הכבוד, ועל הנקמה ועל כל מיני עניינים חשובים שבני אדם נלחמים.

והרי מלחמה היא דבר חשוב, קורותיה נרשמים בדברי הימים, ואם קורות בה טעויות, או נעשים בשמה דברים איומים ונוראיים – זו המלחמה. לעתים נהרגים בה אנשים שאינם מעורבים, לעתים נהרגים בה ילדים, לעתים ילדים נקראים לדגל כדי להלחם את מלחמתם המוצדקת והצודקת של המבוגרים, וכשהם מתים הם מתים ואין זה משנה להם כלל אם מותם היה מוצדק או לא.

נובלה אנטי מלחמתית נוקבת דווקא בשל העדינות והמינימליזם שבה, שאין בהם רגשות חזקים וסיסמאות משכנעות (יותר או פחות); רק שני ילדים, בני תשע, שאחד מהם נדון למות רק משום .. משום מה בעצם?

מומלץ

מומלץ גם לקרוא את אחרית הדבר, מאירת העיניים שבסופו של הספר.

הפרדס – לארי טרמבלה. תרגום: רוני אפרת. הוצאת: תמיר הוצאה לאור. 166 עמודים

L’orangerie – Larry Tremblay

לרכישה בכל הפורמטים (כולל קינדל)

(*) נקרא בפורמט דיגיטלי, על כן אין מספרי עמודים

אלה יווניה קוראת ספרים