עשרה ספרי מקור שאהבתי במיוחד בתשע"ט

ושוב חלפה שנה עברית, ושוב, כמנהגי, בחרתי את עשרת ספרי המקור שהכי אהבתי השנה. הבחירה היתה קשה, משום שהיו יותר מעשרה ספרים שרציתי לכלול ברשימה – אבל המכסה נקבעה, ואני לא מתווכחת עם עצמי.

השנה גיליתי לא מעט סופרות חדשות (וגם סופרים, אבל סופרות יותר) וגם אם לא כולן נכללו ברשימה, אין בכך כדי להעיד על טיב הספרים, רק על קוצר היריעה.

ואלה הם – עשרת ספרי המקור "הכי" לשנת תשע"ט (המיקום ברשימה נקבע על פי סדר הקריאה בלבד, ואין לו שום משמעות מעבר לכך):

הראיון האחרון – אשכול נבו

משום שנדמה שהוא האישי ביותר שכתב נבו עד כה; "נדמה" משום שכלל אין זה ברור מה אמת (אם בכלל) ומה בדיה.

ארץ, עיר, ילדה –אביגיל קנטורוביץ'

על מקומה של אשה אחת (שיש עוד הרבה כמותה) בין ילדה שטרם נולד, אך כבר מכתיב את מעשיה וכופה עליה בעצם קיומו הפוגה בחיים, לבין אביה – הנוכח-נעדר תמיד בחייה.

שלוש – דרור משעני

ספר מתח שמתחיל בלי המתח, ונגמר בלי נשימה.

השופט – שי אספריל

ספר שיש בו לא מעט ביקורת מובלעת על החברה, על נכון ולא נכון; ספר על הדרכים שלא נבחרו, ומה היה קורה אילו; מהפך דפים מהחל עד כלה.

ילדה רעה – נעמי לויצקי

אוטוביוגרפיה מרתקת של הכותבת, לצד פרקים מרתקים לא פחות בתולדות המדינה.

רשימות מארץ הכביש – אופיר טושה גפלה

עוד עולם אמיתי לגמרי ומומצא לחלוטין שברא גפלה; עוד פלירט עם המוות, ומכיוון אחר לגמרי; וכמובן – אהבת המוזיקה, והפעם: קייט בוש.

כי כל ספר של גפלה הוא חגיגה לכל מי שיקרא.

בַּסּוֹף כּוּלָם נָמוּתוּ – קובי ניב

בכל פעם שראש הממשלה מאיים עלינו עם הגרעין האירני, אני חוזרת את הספר הזה, המזכיר לי כי סופנו יבוא רק מידינו.
ריאליסטי ומפחיד, קודר, ואי אפשר להפסיק לקרוא.

עד שנולדתי – איתמר לוי

בין החיים עצמם לבין המיסטיקה – תולדות משפחתו של הסופר, עד שהגיח לאוויר העולם.

היה או לא היה?

השמלה – לאה איני

ספר חדש ללאה איני הוא תמיד חגיגה גדולה לאוהביה ואוהבותיה; יכולותיה של איני לנוע בין המציאות לבדיון, שהופך למעין מציאות בעצמו, מציאות לצד החיים עצמם, מעולם לא הפכו טריוויאליות וצפויות. כל סיפור לוקח את הקורא/ת למקומות אחרים בהוויה ובזמן ובמקום, ומרתק אותם, את הקוראים, בכבלי כישוף.

רומן – מיכל קובזמן

בגלל המשפט הזה: "… אני עומדת על סף התהום, ואין מי שימשוך אותי אחורה."

אגב, שלושה ספרים מתוך הרשימה קראתי פעמיים; הסופרת ושני הסופרים התארחו, כל אחד ואחת מהם, בערב של "ספרים בסמטה", והקריאה הנוספת היתה במסגרת ההכנות לאירוח.

שלושת הספרים הם:

3 תגובות לעשרה ספרי מקור שאהבתי במיוחד בתשע"ט

  1. איריס שלום לך ושנה טובה
    לפני שנתיים כתבנו אשתי אביבה ואני ספר שהוחרם בידי המבקרים ולא פרץ לתודעת הציבור ושמו שומר השאול. הוא עוסק בשחיתות המאכלת בנו. העיתונות החרימה אותו כי הוא עוסק גם בה. עברו שנתיים והוא אקטואלי יותר ויותר. אנא הכנס לגוגל. שומר השאול ותראי במו עינייך. הגיע הזמן שיתייחסו אליו. תודה ושנה טובה 0545571666

  2. למעט ספרו של משעני, שלוש, לא קראתי אפילו אחד מהספרים הללו, לא כל שן, שמעם לא הגיע עדיי. די מענין הענין הזה של הפצת שמות ספרים חדשים. אני קורא את הארץ ספרים, מנוי על שתי הוצאות לאור, חבר בשני פורומי קריאת ספרים.. ולמרות זאת, אילולא אריאנה מלמד כתבה על ספרו של משעני, אז גם עליו לא הייתי שומע. ברור שהאחריות לכך היא עלי, אינני בא בתלונה לאף אחד.ת חו"ח חו"ש.
    לגבי משעני, כתבתי במקום האחר, שהוא התמחה בכתיבת "צ'יק-ליט". אני קראתי כמנהג מנחם בן 30 עמודים, לא הוקסמתי וויתרתי, לעומתי בת זוגי, מלמד, שותפה לגלישה בפורום וגם את משבחות את הספר.

    • שלום אריק,

      מוזר שלא שמעת דבר על כל תשעה הספרים האחרים, ממליצה לך להתעדכן.

      בכלל – ממליצה לך להעלות את תגובתך באחד הפורומים, כי כאן תמצא מעט מאד קוראים ומגיבים.

      שנה טובה

לא ניתן להגיב

אלה יווניה קוראת ספרים