חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו – ג'ונוט דיאס

חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואוכשקראתי את "חגיגת התיש" של יוסה, הבנתי שאיני מכירה כלל וכלל את ההיסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית. לכן, מיד כשסיימתי לקראו פתחתי כמה לינקים ברשת כדי לדעת קצת יותר.

 החיפוש הזה יכול היה להחסך, לא קראתי קודם את "חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו". לא משום שמדובר כאן בספר הסטוריה, אלא משום הערות השוליים הארוכות והחכמות של ג'ונוט דיאס. וכך הוא כותב באחת הראשונות שבהן:

 "לאלו מביניכם שהחמיצו את הסבר החובה בן שתי שניות על ההיסטוריה הדומיניקנית: טרוחיו, אחד הרודנים הנתעבים ביותר במאה העשרים, שלט ברפובליקה הדומיניקנית בין השנים 1930 – 1961 ועשה זאת בברוטליות חסרת פשרות. … טרוחיו (הידוע גם בשמות El Jefe, גנב הבקר הכושל ופרצוף-זיון) השיג שליטה בכל היבט כמעט בחיים הפוליטיים, התרבותיים, החברתיים והכלכליים של הרפובליקה הדומיניקנית באמצעות תערובת רבת עוצמה (ומוכרת) של אלימות, הפחדה, מעשה טבח, אונס, שוחד וטרור. " (וזו רק ההתחלה של הערת שוליים ארוכה ארוכה וממצה ביותר, המביאה בקליפת אגוז את טיבו של המשטר בימי טרוחיו).

 "חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו" מספר את סיפורו של אוסקר – ילד שמן ביותר ומכוער להפליא ש"פרט לתקופה אחת, בשלב מוקדם בחייו, לבחור מעולם לא היה יותר מדי מזל עם הנקבות (כמה לא דומיניקני מצדו). הוא היה אז בן שבע."

 אוסקר אוהב במיוחד ומוצא מפלט בסיפורי מדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים (כדאי ורצוי, לפני קריאת הספר להכיר לפחות את "שר הטבעות" הטולקיני, ואפשר גם להרחיב לכותבים נוספים, מכיוונים אחרים – כמו: אורסולה לה-גווין, למשל).

 אוסקר רוצה לאהוב ולהיות נאהב, אלא שמראהו ומגושמותו, כמו התחומים המוזרים (שלא לומר: ביזאריים) שהוא מתעניין בהם, מונעים ממנו כל קירבה שהיא לנערות ולנשים.

והוא מתאהב בהן תדיר, עד כלות.

וישנה גם הקללה המשפחתית המלווה אותו; קללה שגרמה למשפחתו להכחד כמעט לחלוטין עוד בימיה של אמו כילדה קטנה. קללה השייכת באופן מוחלט לרפובליקה הדומיניקנית ולעולם האפל המיוחד לטרוחיו. הקללה שהאבידה את סבו, סבתו ושתי דודותיו. הקללה שהפכה את ילדותה המוקדמת של אמו ל"חור שחור" שאין מדברים עליו. הקללה שתרדוף אותו בבגרותו, עת יחזור לסנטו דומינגו מניו יורק, בה חי וגדל, סנטו דומינגו שלמרות שטרוחיו כבר לא שולט בה (ונמצא בין המתים לחלוטין) האימה והפחד לא נמוגו ולא נסוגו.

דרך סיפור חייהם של אוסקר ובני משפחתו, מתוודע הקורא לאותה אימה, לאותה אפלה שהקיפו את הרפובליקה הדומיניקנית, וככל שאפשר לשפוט מן הספר, לא נעלמו. הדומיניקנים מגדלים את ילדיהם לשרוד : "אין לכם מושג איך זה לגדול עם אמא שבחיים שלה לא אמרה משהו חיובי, לא על ילדיה ולא על העולם, שהיתה חשדנית תמיד, שתמיד החריבה אותך עד היסוד ופרמה את החלומות שלך לאורך התפרים." כי מי שגדל עם אמא כזו, ויהיה חשדן וזהיר, ישרוד.

 משהו על דרך הכתיבה: הספר מלווה דמויות שונות בו, מן הצעירה ביותר – אוסקר ותולדותיו, בקפיצה אחורה בזמן – אחותו, בקפיצה נוספת אחורה – אמו, אחר כך אביה; וכך נפרשים הדמויות ומניעיהן טפח אחר טפח, וכל גילוי יפה ונורא מקודמו.

 הספר מספק הצצה אישית ופנורמית גם יחד על הרפובליקה הדומיניקנית ועל החיים בה.

 ומלה אחרונה על התרגום: מוצלח ביותר (יורם מלצר).

מומלץ בהחלט

חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו – ג'ונוט דיאס. תרגום: יורם מלצר. הוצאת מחברות לספרות (303 עמודים)

 פורסם ב- 27.6.2009 בפורום הספרים של YENT)

(The brief wondrous life of oscar wao – Junot Diaz)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *