כל המשפחות המאושרות – אן פאצ'ט

לאון פוזן, סופר נודע ששתק במשך חמש עשרה שנים הוציא לאור ספר שזכה מיד בכל שבחי הביקורת והיה לרב מכר; הספר נקרא "כל המשפחות המאושרות".

"הספר עסק בשני זוגות של שכנים בווירג'יניה. … יש להם שביל כניסה משותף. הם מסתדרים טוב מאוד. הם שואלים דברים זה מזה, משגיחים זה על ילדיו של זה. הם יושבים זה על מרפסת העץ של זה בערבים ושותים ומשוחחים על פוליטיקה. … הילדים – שישה בסך הכול –משוטטים בחופשיות בין שני הבתים, הבנות ישנות זו במיטתה של זו. לא היה קשה לנחש לאן הסיפור הולך, אבל הספר לא עסק בפרשיית האהבים האומללה, אלא דווקא בעומס העצום שמטילים החיים: העבודה, הבתים הידידויות, חיים הנישואים, הילדים, כאילו כל הדברים שרצו בהם ועמלו למענם קיבעו מציאות שבה האושר אינו מושג. …" (עמ' 169)

כשפוזן כתב את "כל המשפחות המאושרות" הוא חי עם פראני, הצעירה ממנו בלמעלה מעשרים שנים, והסיפורים שסיפרה לו על חייה ועל משפחתה, היו הבסיס לספר שכתב ה"מאורעות האמיתיים שהיוו השראה לספר" , וכמובן – ש"כל קשר בין הסיפור לבין המציאות הינו על דעת הקורא בלבד".

אבל צריך להתחיל מההתחלה.

מסיבת ההטבלה של פראני היתה מלאה באנשים, חברים של אביה השוטר, פיקס, מהמשטרה ומהפרקליטות המחוזית. אלברט קאזינס, ממשרד התובע המחוזי, שלא באמת הכיר את המשפחה, אבל שמע על המסיבה וחיפש תירוץ להמלט מעוד יום ראשון עם אשתו ההרה בפעם הרביעית ושלושת ילדיו התובעניים (כמו כל הילדים), ולכן נפרד מאשתו בתירוץ שזה משהו של העבודה, והגיע למסיבה. מתישהו פגש שם את בוורלי, אשתו של פיקס עם התינוקת בזרועותיה. המפגש הזה שינה את חייהן של שתי המשפחות לתמיד.

בוורלי היתה מאותן נשים יפות במיוחד, שכל גבר וכל אשה מסובבים אחריה את הראש, כמהים להיות איתה, או כמהות להיות כמוה, והיה שם משהו באותו מפגש מקרי, רווי לא מעט אלכוהול, שהוביל לפירוקן של שתי המשפחות, נישואין של בוורלי לאלברט קאזינס, ומעבר שלהם עם בנותיה לווירג'יניה. אשתו לשעבר, ובעלה לשעבר נשארו בלוס אנג'לס.

ארבעה ילדים השאיר אלברט קאזינס עם אשתו בלוס אנג'לס, שני בנים (הגדול והקטן) ושתי בנות. בקיץ היו הארבעה נשלחים לווירג'יניה, ומתאחדים, לחלקה הגדול של חופשת הקיץ עם שתי בנותיה של בוורלי. ששת הילדים הפכו לחבורה מאורגנת, עם קשרים מיוחדים ביניהם. חבורה המעסיקה את עצמה בכל מיני הרפתקאות של קיץ, חלקן הרפתקאות מסוכנות במידה, בלי מבוגר אחראי ביניהם.

השנים והחיים הובילו אותם למקומות שונים בארצות שונות. כסרח מילדותם, עדיין ללא מבוגר אחראי בחייהם, עדיין בקשרים המיוחדים של פעם. עם ההסטוריה העגומה של פעם.

לכאורה, סיפור משפחתי רגיל, למדי. אבל רק לכאורה. סיפורה של המשפחה הלא לגמרי מתפקדת הזו, שזכה להנצחה בספר רב-מכר, ספר שהשפיע לא מעט על המשך חייהם של חלק מבני המשפחה, הסיפור הזה מרתק ושובה לב עד כדי חוסר יכולת, כמעט, להניח את הספר מהיד.

 

מומלץ עד מאד.

 

כל המשפחות המאושרות – אן פאצ'ט. תרגום: עידית שורר. הוצאת: עם עובד. 301 עמודים

Commonwealth – Ann Pachet

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (אין לקינדל)


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *