צריכים היו שני כוחות כבירים בהחלט כדי שאגיע לקריאת הספר הזה בזמן הזה; סיני אחד (או אולי יותר) שאכל עטלף (או אולי פנגולין) בשוק האוכל בעיר שאת שמה לא שמעתי עד לפני חודשיים – ווהאן שבסין, ונגיף מסתורי שהחל עושה דרכו, קודם באותה עיר ולאחר מכן התפשט באופן אקספוננציאלי (כפי שנכתב בכל מיני מקומות) גם ברחבי העולם ואף הגיע אלינו. שם ניתן לו לאותו נגיף – Covid19 ובלשון העם – קורונה.

כשהגיע אותו נגיף לארץ, החלו השלטונות להטיל עלינו גזירות מגזירות שונות, סגר וסגר נושם, אפילו עוצר בערב אחד או שניים, להשאר בבית, לא לצאת אלא למרחקים קצרים ולזמנים קצובים, ובתוך כל אלה פרחו הרשתות החברתיות, ובתוך הפריחה הגו שני אנשים צעירים, שניהם בעסקי הספרות לא מעט שנים, שניהם כתבו ספרים (ספר אחד לו, ספר אחד לה), קבוצה שמרכז עיסוקה, מדי ערב, שיחה על ספרות, פגישה עם סופר או סופרת מעכשיו ומכאן, פגישה וירטואלית.

באחת הפגישות האלה השתתפה סופרת צעירה, שהיא גם רופאה אפידמיולוגית, קרן לנדסמן שמה, שכתבה ספר בשם "לב המעגל", ולאחר השיחה איתה מובן היה לי שעלי לקרוא את הספר.

אלא שהימים ימי קורונה, כאמור, וחנויות הספרים סגורות; שבוע הספר שאמור להתקיים ביוני, ובו, מן הסתם הייתי מצטיידת בספר הזה, ככל הנראה נדחה. אלא שאז הופעל הכח הכביר השני – הוצאת כנרת זמורה דביר נאותה, סוף סוף להעביר את ספריה גם לפורמט קינדל, ומיד יכולתי לקנות את הספר הזה לקינדלי, ואף לקראו.

לב המעגל הינו סיפור פנטסטי מקומי עכשווי, שבו בעולם שאנו מכירים ישנם האנשים "הרגילים" וישנם האנשים שניתן לקרוא להם בשם כולל – מכשפים. בניגוד לרוב ספרי הפנטזיה שאני מכירה, המכשפים של לנדסמן מתחלקים לתת קבוצות, שלכל אחת מהן איפיון משלה; ישנם רואי העתיד, ישנם אלה המסוגלים לחוש אנשים אחרים, ישנם אלה הבוראים אש, ואלה הבוראים מים, לכל אחד מן הסוגים יכולות משלו, לכל אחד מהסוגים סימני היכר משלו. בעולם שלנו, המכשפים למיניהם מסומנים על ידי הרוב ה"רגיל", יש להם מקומות מוקצים באוטובוס, יש להם כניסות נפרדות למוסדות ציבור, יש חוקים מיוחדים הנוגעים להם, מפחדים מהם, חלק מתעבים אותם, פוגעים בהם, מטילים טרור על מעסיקים שלהם. בני משפחותיהם הרגילים חרדים להם. הם מעין מיעוט, קצת מוקצה, קצת חרד למקומו, ובעיקר מבקש להשתלב.

.. דמיינתי הורים שלא בוכים כשהם מגלים שנולד להם ילד כמוני. מישהי כמו איזי, שלא נסחפת אחרי חזיונות לעתיד אוטופי כי ההווה לא מספיק טוב. את עצמי הולך ברחוב בלי לספוג קללות ויריקות. את כולנו יושבים בפאב בלי דלתות נפרדות. בעולם שבו לא צריך להתחבא עוד. לא צריך להסתתר במרתפים או להתמלא בצלקות בהגנות כי יש שוויון אמיתי…  (*)

מדי פעם הם עורכים עצרות בהן הם מבקשים / דורשים שיוויון; צועדים במסלולים קבועים, עם קריאות קבועות, נתקלים בהתנגדות ה"רגילים" וגם באלימות.

למכשפים תנועת נוער משלהם, בה יכולים בני נוער למצוא חברים לצרה, וללמוד לפעול יחד למען טובת הכלל (כמו כל תנועת נוער).

בין כל המתנגדים לקיומם של המכשפים, אלה הקוראים להגבלה על כל צעדיהם, אלא אם כן יצעדו בנתיב מאד מסוים,  אלה הנמצאים,מאחורי מעשי האלימות, הינם חברי קבוצה אחת לא גדולה, המשתמשת כמוטו בפסוקים מן התנ"ך, "בני שמעון" שמה.

גבע, גיבור הספר והמספר, הינו אמפת, כזה הקורא את רגשותיהם של אנשים. שותפתו לדירה – תמר, הינה צופה פני עתיד. לגבע הורים רגילים ואח רגיל.

הסיפור כולו נסוב סביב מאבק בני האור בבני החושך, הצורך לשלב כוחות, למצוא את העומדים מאחורי הכת, המפעילים שלה, ואם אפשר – להשאר חיים תוך כדי.

כמו סיפורי פנטזיה אחרים, גם ב"לב המעגל" אפשר למצוא אלגוריה לחיים עצמם, ואם רק נסיר את הכישוף מן הגיבורים הראשיים, הרי שנמצא חברה מאד דומה לשלנו, עם המיעוט הנפרד, עם הכת הרודפת, עם מאבקי בני האור בבני החושך (רק שכל צד רואה בעצמו את היותו בן אור ואת הצד האחר בן חושך).

יותר מכל אהבתי בספר את היכולת להמציא מיעוט ולחלק אותו לסוגים שונים, תוך מתן איפיונים מפורטים לכל סוג, והסברים מפורטים לטובת האנשים ה"רגילים", כמוני.

לב המעגל אם כן אינו "עוד" ספר פנטזיה, אלא ספר המעיד על דמיונה המפותח ביותר של כותבתו, יחד עם היכולת הנפלאה לספר סיפור מרתק ומהפך דפים.

לקוראת שספרי פנטזיה אינם תפריט הקריאה הקבוע שלה, לב המעגל היווה הפתעה נעימה ונפלאה, מובן שרק אחרי שפיענחתי לעצמי, פחות או יותר, מה מייחד כל סוג של מכשף, ויכולתי לתת לדמיוני דרור רב מן הרגיל.  

צריך היה להתפשט נגיף מסוים בכל העולם, וצריכים היינו להפסיק את חיינו הרגילים, וצריכים היום שני אנשים – אביגיל קנטורוביץ' (שכתבה את "ארץ עיר ילדה") ועמרי חורש (שכתב את "החלון והמדרגות")  לארח סופרים וסופרות ישראלים בראיונות זום, מדי ערב, כדי שאפגוש בספר הזה; וצריכה היתה ההוצאה לאור לאפשר לקינדליסטים להנות מהבק-ליסט שלה, כדי שאוכל להגיע את הספר הזה גם בימי קורונה. שני לוחות טקטוניים שזזו בדיוק בזמן.  

ורק עניין אחד הפריע להנאתי השלמה: הספר הזה אינו מחולק לפרקים; הייתי שמחה לו היו לו כאלה.

*  נקרא בפורמט דיגיטלי; אין מספרי עמודים