חבר שסיפרתי לו שאני קוראת את הספר הזה אמר לי – אבל כל הספרים שלה הם אותו הדבר. ויש בזה משהו.  כל ספריה של אוסטין עוסקים באנשים צעירים המתאהבים זה בזו, נתקלים במכשולים בלתי צפויים אולם מצליחים לגבור עליהם והאהבה, בסופו של דבר, מנצחת. בכל ספריה של אוסטין אפשר למצוא את הצעירה התמימה, הצעירה החכמה,  הצעירה המתוחכמת והתחבלנית, המבוגרים (משני המינים) צרי האופקים, הנשים החסודות, הגברים העשירים. ובכולם, ביקורת סמויה, או לא כל כך סמויה, על החברה הכפרית באנגליה של תקופתה.

והנה, למרות שהנושאים מוכרים לקוראת, וברור לה איזה סוף ממתין לגיבורה, למרות שהסגנון הופיע כבר בספרים אחרים שלה, ההנאה מן הקריאה לא מתמעטת. להיפך.

גם על עצם הקריאה ברומנים מן הסוג הזה, קלים ונעימים, שאינם ספרי הגות או עיון או ספרי מוסר, קריאה שיכולה להיות מגונה בעיני קובעי הטעם, הרי שאוסטין המבינה לנפש קוראותיה, נותנת בידן טיעונים נוקבים ומשכנעים:

…לא הייתה לה, חלילה, התנגדות עקרונית לספרים, ובתנאי שלא ניתן ללמוד מהם דבר, בתנאי שיש בהם רק עלילה ולא הגוּת כלשהי.  (*)

…זה רק רומן!   …משמע, זו רק יצירה שמתארת את נימי הנפש האנושית, שמפגינה היכרות עמוקה עם טבע האדם ומשרטטת אותו על כל צורותיו, שמפיחה בו חיים בשנינות ובהומור, ואת כל זה חושפת לעולם בשפה מובחרת. … (*)

על פי כותבי דברי העתים – זהו ספרה הראשון של אוסטין, ואף על פי כן, כבר ניכרת כאן יכולתה להביא בפני הקוראת סיפור מרתק שיש בו כל המנוי לעיל – נערה תמימה, אהבה שמכשולים בדרכה וסוף טוב, כמובן, תוך ביקורת לא מעטה על החברה, על המעמדות, על ענייני כבוד, ועל הבל ורעות רוח.

קתרין מורלנד, גיבורת הרומן (שהיא, בכל עצם מעצמותיה אנטי-גיבורה בעליל), אחת בעשרת ילדיהם של כומר ואשתו, אנשים בעלי הכנסה צנועה ומספקת, חביבים וטובים לב, ועל כן ניחנה אף היא באותה חביבות וטוב לב, בנוסף על תמימות רבה.

קתרין דנן הוזמנה על ידי שכניה, שהיו בעלי אמצעים אך חסרי ילדים, לחופשה בעיר הנופש באת'. חופשה כזו, יש לדעת, כוללת ביקור במרחצאות במשך היום, תאטרון או נשף בערב, וזו הזדמנות לאצולה הכפרית ולאנשי המעמד הגבוה (יותר) להציג את בנותיהם בחברה, ולהפגין את עושרם, טוּב טעמם וכל מה שאנשים מתגאים בו.

בהיותה בעיר באת' הכירה קתרין את הנרי טילני, כומר, בנו של גנרל טילני, שהיה בעל ממון רב, ושני האנשים הצעירים מצאו חן האחד בעיני השניה (והקוראת מגלה זאת, כמובן, לפני שניהם). עוד נפגשה עם נערה מתוחכמת אחת, יפה להפליא, איזבלה ת'ורפ, שאחיהן של השתים היו חברים טובים במיוחד ואחיה של  קתרין אף התאהב באותה איזבלה. השתיים הפכו לחברות קרובות ובילו זמן רב האחת עם השניה.

בהמשך הספר יגיעו, כמובן, המכשולים, שברון הלב, עד תיקונו המלא.

עניין אחד שמצאתי בספר, ולא מצאתי בספריה המאוחרים יותר של אוסטין, הוא פנייתה אל הקוראת אי-פה אי-שם במהלך הספר, בדרך כלל כדי לבאר איזה עניין או להדגיש משהו, והגדילה לעשות, לקראת סופו, כאשר חלק מפתרון התסבוכת נעשה על ידי דמות שכלל לא הופיעה לפני כן, ואוסטין פוטרת את הטיעון היכול לעלות בעניין באמרה:

…לפיכך רק אוסיף ואומר בנושא הזה- בידידה ברורה שכללי הכתיבה אוסרים על הכנסה מאוחרת כל כך של דמות חדשה ללא שום קשר לסיפור שלי – .. (*)

בבחינת – בדיוק "הסתדר" לי להוסיף אותו, ובאין עורך, לא מצאתי לנכון לחזור ולהוסיף את דמותו בפרקים קודמים.

ככל ספריה של אוסטין, גם הספר הזה הוא תענוג צרוף ונפלא, ואף עליו אין לוותר.

*  נקרא בפורמט דיגיטלי; אין מספרי עמודים