האורח המסתורי – גרגואר בוייה

האורח_המסתוריאשה אחת עזבה איש אחד באחד הימים בפתאומיות רבה, והוא מתייסר ונעצב על לכתה.

ואז, ביום ראשון אחד, קוטעת שיחת טלפון את תנומת אחר הצהריים שלו; האשה הזו מתקשרת, והוא מנסה לחפש משמעויות מיוחדות למועד המיוחד שבחרה להתקשר בו.

(וחשבתי לעצמי שהייתי בטוחה שחיפוש משמעויות הוא עניין של נשים, אבל אולי אצל הצרפתים זה אחרת).

היא מזמינה אותו להיות האורח המסתורי במסיבת יום ההולדת של סופי קאל.

 סופי קאל –ב"ריטואל יום ההולדת" כותבת כך : "ביום הולדתי אני חוששת שישכחו אותי. מתוך רצון להיגאל מהחשש הזה החלטתי ב- 1980 להזמין מדי שנה, ב- 9 באוקטובר אם הדבר מתאפשר, מוזמנים במספר התואם את מספר שנותי, ביניהם אדם זר, שהוטל על אחד האורחים לבחור. לא השתמשתי במתנות שקיבלתי באותם אירועים. שמרתי אותן כדי שתהיה לי בהישג יד הוכחה לחיבה הטמונה בהן. ב- 1993, בגיל 40, שמתי קץ לריטואל זה".

 בוייה נבחר להיות "האורח המסתורי", והוא ממשיך להרהר ולחפש מדוע נבחר היום שנבחר כדי להתקשר אליו, מדוע השעה.. וברקע תקווה שמי שהיתה פעם אהובתו ונעלמה כך מחייו ביום אחד, תבין סוף סוף שהוא אהובה היחיד והנצחי

 או שתשחרר אותו מאהבתה.

משפט שהיא אומרת לו, הנוטשת באותו ערב, שולח אותו לעיין שוב (ושוב) ב"מרת דלאווי" ש.."הרי מאז ומעולם הספרות הזמינה עצמה כאורחת מסתורית לתוך ההיסטוריה האנושית, וכשאנחנו סבורים שחשבנו על הכל אנו שוכחים את הספר המונח על השידה שלצד המיטה".

גרגואר בוייה יצר כאן בספרון הזה ממואר ההופך את חייו לספר פתוח בפנינו הקוראים.

 ממש כשם שסופי קאל, הופכת את חייה לתערוכות (כך למשל, את המסרון שזרק אותה מחייו תיעדה בתערוכה בביאנלה בונציה ).

 הממואר הזה נמסר לי לקריאה ולהעבירו הלאה.

 תיבת הדואר שלי תקבל את בקשותיכם בשמחה, והספרון יישלח אליכם בהקדם.

האורח המסתורי – גרגואר בוייה. תרגום: אביגייל בורשטיין. הוצאת כנרת זמורה ביתן. (122 עמודים)

(פורסם ב– 17 פברואר, 2010 בפורום הספרים של YNET)

(L'invité mystère – Grégoire Bouillier )

אלה יווניה קוראת ספרים