(אזהרה חמורה: אין לקרוא את הכתוב על הכריכה האחורית בשום פנים ואופן עד לסיום
הספר!!)
אלה תולדות אירופה, ובעיקר איטליה, בשנים שבין 1941
ל- 1947, עם הקדמה המתחילה בשנת 1900; כך וכך הפיכות, כך וכך שליטים התחלפו / נרצחו, כך וכך חיילים נהרגו, כך וכך
גוועו ברעב, המצאות כאלה או אחרות שינו או לא את חייהם (ומותם) של אנשים. מלחמה עולמית אחת נגמרה, ואחת חדשה כבר
החלה…
ואלה תולדות אידה ראמונדו, שבשנת 1941 כבר היתה
אלמנה ואם לילד אחד, יתומה מהוריה, ובכלל – די בודדה בעולם משתנה. מורה בבית הספר, שבעורקיה זורם דם יהודי מצד אמה
ועל כן היא מחוייבת בהתיצבות מיוחדת בפני השלטונות, ובדיווח מיוחד על מוצאה, וחיל גרמני אחד הפוגש בה יום אחד ברחוב,
והולך אחריה לדירתה (היא כה מתיראה ממנו, משום מצבה המיוחד, ואין היא מבינה דבר). הגרמני הזה, אונס אותה בביתה,
והולך למלחמה.
מן האונס הזה נולד ג'וזפה, המכנה אוזפה בפי עצמו ובפי כולם.
 מכאן והלאה מתלווה המספרת אל משפחתה הקטנה של אידה ראמונדו בשנות המלחמה, כאשר לכל שנה מתלווה הקדמה המתארת את
מאורעות אותה שנה, ואז – חזרה אל חיי היום –יום הבלתי אפשריים של ימי המלחמה.
 ההמתנה לזימון היהודים למחצה או לשיעורין אל משרדי השלטון, האזעקות, בנה הנער – נינו – שתחילה
מוקסם מן הפשיסטים, אך בהמשך מצטרף לפרטיזנים, האזעקות לקראת הפצצות מן האויר, היהודים שמכונסים יום אחד לתחנת הרכבת
ומוסעים משם והרובע היהודי שלפתע התרוקן מיושביו..
 החיים במקלט זמני לאחר שהבית נהרס, התקווה לפגישה עם נינו שמגיח מדי פעם, הרעב, והדאגה – הדאגה המכרסמת בלי
סוף בלי לאות, בלי הפסקה.
 אין לה רגע אחד של מרגוע לאידה, גופה מזדקן במהירות, דאגותיה מכריעות אותה יום-יום, ואף על פי כן עליה להמשיך
לשאת בעול, כדי לקיים את בנה הפעוט, האהוב.
 צבאות הולכים ובאים, שמועות על בואם מקדימות אותם, הרס, אבדן תקווה, מוות, המתנה, כל אלה ממלאים את ימיה
ולילותיה של אידה… וכך – עד סוף הספר הנפלא והקשה הזה; עד הדף האחרון, עד יומה האחרון לא תדע מרגוע, לא תדע מנוחה.
מין איוב מודרני, וכך גם שכניה ושאר הסובבים אותה – איש איש וסיפורו, בדידותו ומנת סבלו.
 אין הפוגה, אין מנוחה גם לקורא(ת), רק עצב עמוק ומועקה.
מומלץ ביותר.
והערה להוצאה – מאחר שהספר כבר נדפס במהדורות רבות,
ויש לשער כי עוד יודפס, הסירו נא את דבריו של העורך מן הכריכה האחורית; זה ממש בלתי נסבל כיצד סוף הסיפור מוגש
לקורא(ת) כבר בתקציר שעל גב הספר.
 אלה תולדות – אלזה מורנטה. תרגום (משובח) מאיטלקית: עמנואל בארי. הוצאת הספריה החדשה. (512
עמודים)
(פורסם ב – 12 יוני, 2010 בפורום הספרים של YNET)

(La Storia – Elsa Morante)