גוף שני יחיד – סייד קשוע

גוף שני יחידלכאורה סיפורם של הערבים הישראלים והשתלבותם (או אי השתלבותם) בחברה היהודית; רק לכאורה.

עורך הדין, שאין לו שם, הוא ערבי ישראלי מצליח מאד, המתגורר עם אשתו ושני ילדיו בירושלים, בעל משרד מצליח מאד שהעשיר אותו למדי; חברי המשפחה כולם ערבים משכילים בעלי מקצועות חפשיים, כולם מתגוררים בסמוך, כולם עשירים למדי, כולם יצאו מן הכפרים ועברו לעיר.

אבל משהו חסר; תמיד משהו חסר. עוד בתקופת הלימודים, גילה כי הרקע התרבותי-מערבי של רוב חבריו ללימודים חסר לו, לעורך הדין, ועתה הוא מנסה להשלים.

אבל כמובן שאי אפשר להחליף ילדות ונעורים, עם כל המטען הנלווה אליהם.

 אבל חוץ מזה הוא מנהל אורח חיים בורגני ונעים, בדומה לרבים אחרים, ואלמלא שכונת מגוריו, והמבטא, קשה היה לנחש מאין בא. אפילו השוטרים כבר לא עוצרים אותו וגם לא המאבטחים.

 וישנו הבחור השני – הגיבור המקביל, החלש, המוחלש, אף הוא ערבי מאחד הכפרים, שהצליח להתקבל לאוניברסיטה ללימודי עבודה סוציאלית, תמיד נדחק אחור, אף פעם לא נדחף, מהווה מושא ללעגם של עמיתיו לעבודה, שתמיד "משפיטים" אותו, ושולחים אותו בשליחויות שונות.

 בשלב מסוים הוא לוקח על עצמו עבודה נוספת, כי הוא זקוק לפרנסה, ומתחיל לטפל ביונתן – צמח לאחר תאונה, שזקוק לטיפול מסביב לשעון.

 הספר מלווה לסירוגין את שני הגיבורים – עורך הדין מחד, שלאט לאט מגלה בעצמו תכונות שחשב שאין בו, שחשב שהן פרימיטיביות, וכלל לא מתאימות לדימוי שיש לו על עצמו.

והעובד הסוציאלי, ההולך והופך אט-אט לאדם אחר, במחיר של איבוד מסוים של זהותו.

 וישנה תעלומה, ואיזה חוט מקביל בין סיפורי השניים; תעלומה שפתרונה ידוע לקורא/ת אך לא לגיבורים, והם הולכים ומגששים דרכם זה לקראת זה, מבלי לדעת עד שייפגשו

אם ייפגשו

ובסופו של תהליך, סופו של הספר, יימצא כל אחד מהם בנקודה אחרת, עם חיים שהתקלקלו ותוקנו אולי, ושונו בודאי.

 כבר הרבה זמן שלא קראתי ספר כזה, שבכל רגע רציתי לחזור אליו; להמשיך לנסוע באוטובוס מעבר לתחנה המיועדת לי, רק כדי שאוכל לקרוא עוד כמה משפטים, לקחת יום חופש מן העבודה, או סתם לעיין בו במשך היום (אי אפשר, כמובן)…

 סייד קשוע הצליח לרתק אותי לספרו החדש יותר מרוב הספרים שקראתי בעת האחרונה. בשפה קולחת ומשובחת, ועלילה מרתקת מוצג כאן ספר מצוין בהחלט.

 מומלץ ביותר.

 גוף שני יחיד – סייד קשוע. הוצאת "כתר" (322 עמודים)

 (פורסם ב – 16 אוגוסט, 2010 בפורום הספרים של YNET)

אלה יווניה קוראת ספרים