אל ארץ אחרת מאד – עדי ברק

אל ארץ אחרת מאדבית שפע היא עיירה מרוחקת, ספק אופקים, ספק נידחת אף יותר, ויש בה בתים ורחובות, בית ספר, בית קברות ואפילו בית חולים.

אבל שפע אין בבית שפע כלל.

 בית שפע הוא ארץ אחרת מאד – מרוחקת, נשכחת ואין בה חמלה ואין בה רחמים.

 רק אנשים שהביאו אותם לכאן פעם, השאירו אותם

ושכחו.

 פעם הביאו מרוקאים ושכחו

אחר כך הביאו רוסים ושכחו

 שכחו את אלכס, שאמא שלו נעלמה – מתה כנראה, ואבא שלו מדי פעם מגיח ממאורות השכחה שהוא שרוי בהן תדיר, אלה שהאלכוהול והסמים הופכים בהן את החיים לקצת יותר נסבלים.

וכשהוא מגיח, אבא של אלכס, הוא זוכר לשוב הביתה ולמלא את המקרר.

 וישנו ברוכי, שאמא שלו דווקא חיה, אבל הוא שונא אותה ואוהב אותה חליפות, מפחד מאלכס ומעריץ אותו.

לאמא של ברוכי, שבאה מרוסיה אלמנה הרה, ועכשיו היא מנסה לגדל ילד במקום הנשכח האכזר הזה.

 וישנו לבן – שפעם היה לו ילד, תינוק, ואחר כך מת.. ואחר כך הלכה אשתו

וישנו ההודי – שגם אשתו הלכה, והוא הולך ושוקע בבקבוקי האלכוהול המשכיחים את החיים שכל כך כדאי לשכוח.

 כולם גרים ברח' שלמה המלך 100

כולם מכירים את כולם

כולם שונאים את כולם

כולם מחטטים האחד לשני בחיים

 וברחוב שלמה המלך, למרגלות שלמה המלך 100, חי שלמה המלך – מי שפעם היה פקיד בכיר בעירית בית שפע, והתבלעה דעתו, והוא חי ברחוב, ומטריד את דייריו.

 אלכס מנהל שיחות בראשו עם אמו המתה המופיעה תדיר לעיניו בלבד, מרחפת על מטאטא, לבושה בחולצת המדים של חברת הנקיון בה עבדה פעם.

ברוכי מנהל שיחות בראשו עם אלכס, מנהל שיחות בראשו עם חבריו למבצעים החשאיים, כמו כל ילד, כמו כל ילד חלש, שהוא גיבור במחשבותיו.

 ואין רחמים בבית שפע, ואין חמלה..

 וחוסר החמלה מכה כמו אור השמש המסנוור וחומה, שאין מפלט מהם בבית שפע.

 עדי ברק, אחד הזוכים בתחרות הסיפור הקצר ב"הארץ", ושסיפורו – "אלכס ושלמה המלך" היווה את הבסיס לספר הזה, מצליח "להכנס" לראשם של גיבוריו, ולנהל בשמם את השיחות שהם מנהלים עם סביבתם המדומיינת.

 ספר המהפך קרביים וחודר לנשמה.

אל ארץ אחרת מאד – עדי ברק. הוצאת זמורה ביתן. (334 עמודים)

(פורסם ב– 15 ספטמבר, 2010 בפורום הספרים של YNET)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *