אפשר להתחיל ולסיים את הביקורת על הספר בשתי מלים : סמי מיכאל. כי, באמת, די לי בכך שסמי מיכאל כתב ספר, כדי שארצה לקראו; אבל הרי בכך לא די, לפחות חלק מן האנשים ירצו נימוקים קצת יותר מפורטים… ובכן – אתחיל מחדש: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל […]
הרעיון מעניין / מדליק / נפלא / מלא השראה הכתיבה – זורמת / חלקה / מרתקת לעתים הסיפור – או, כאן מתחילה הבעיה: אין ממש סיפור! כל הספר הזה, על חמש מאות עמודיו (בערך) נקרא כפרולוג לסיפור, שתיכף יסופר / עוד רגע / בפרק הבא / בעמוד הבא / בפיסקה הבאה. אבל הסיפור לא מגיע. […]
אתחיל מהסוף – הספר הזה מומלץ ביותר, למרות מגרעותיו (המועטות ביותר) . זהו ספרה הבוגר ביותר, הבשל ביותר של ניקול קראוס, עד כה. בספר הזה נראה כאילו הסופרת עלתה שלב / קפצה מדרגה בחייה, ועולם חדש (ומבטיח) מתחיל. ארבעה סיפורים בספר בֵּית גדול : סיפורה של סופרת אמריקנית, כבר לא כל כך צעירה, שמירב כתיבתה […]
על צירופי מקרים או שמא לא היו אלה צירופי מקרים כלל וכלל, על אהבה, על ארעיות וזמניות על כל אלה מספר סאראמאגו ברפסודת האבן שלו. אשה אחת, פורטוגזית, מוצאת ענף בוקיצה וחורצת חריץ באדמה, חריץ שאין אפשרות למחות אותו, כך מסתבר, ובאותו הרגע, או בסמוך לו, נבקעים הפירנאים בחריץ חד ומתחילה היפרדות חצי האי האיברי […]