חודש: יולי 2011

אחותי כלה והגן נעול – גלית דהן קרליבך

"מספר סיפורים טוב יודע לא רק איך לספר, אלא גם מתי להפסיק." (עמ' 34ׂ) גלית דהן קרליבך בהחלט יודעת לספר סיפור! ארבע נשים – סבתא, אם ושתי אחיות תאומות חולקות בית אחד, מוזנח מעט, בשכונה נידחה בירושלים.  גברים לא נמצאים בבית הזה, או ברקע. "גברים לא במזל שלנו" כפי שאומרת הסבתא. וסיפוריהן של אותן נשים […]

הבת האפֵלה – אלנה פרנטה

"הדברים שהכי קשה לספר עליהם הם אלה שאנו-עצמנו לא מצליחים להבין." (עמ' 8)  לדה, מרצה לספרות אנגלית בפירנצה, גרושה ואם לשתיים בשנות העשרים לחייהן המתגוררות עם אביהן בקנדה, יוצאת לחופשת הקיץ בעיירת חוף אחת, למרות שזכרונותיה מן הים בילדותה, אינם מרנינים. בכלל, היא לא ממש אוהבת נסיעות או כל חריגה מן השגרה. בדרך מלווים אותה […]

יולנדה – משה סקאל

אין לך משפחה שאין לה סיפור; צריך רק מי שידע לספר אותו. אין לך משפחה שאין בה סודות; לא תמיד יימצא מי שיגלה אותם, לא תמיד הם רוצים להתגלות. אין לך משפחה שאין בה סכסוכים גדולים או קטנים, שלעתים נפתרים, לעתים נשארים, לעתים עד הקבר.  יולנדה היא סבתו האהובה של המספר, "מומו" או "מישמיש" (תלוי […]

חיי פיי – יאן מרטל

פיי פאטל שרד מסע באוקיינוס על סירת הצלה מאוניה שטבעה, במשך שבעה חודשים וקצת, בחברת טיגריס. זה כל הסיפור. במשפט אחד.  פיי פאטל, בנו של מנהל גן החיות בעיר פונדיצ'רי אשר בהודו. נער מוזר לעתים, מאמין גדול באלוהים של כל הדתות, מתפלל לישו, למוחמד וגם לכמה אלים הודיים. כבנו של מנהל גן החיות, הכיר פאטל […]

נתב"ג – יואב כ"ץ

זהו, נמצא ספר הקיץ האולטימטיבי; כזה שיחזיק אתכם קצרי נשימה, כזה שלא תרצו להניח מן היד עד תומו, כזה שכל מי שיפריע לכם (הבוס נגיד) באמצע הקריאה יזכה למבטים זועמים מכם. מותח, מרתק, מקורי, רענן.  וזה הולך ככה –  זוהר נרקיס, קצין משטרה בכיר, מפקד מרחב נתב"ג נוסע לתל-אביב כדי להיות נוכח במשפטו של האיש […]

פרידה מבבל – דוידי רוזנפלד

ספר מתח. בלש. ישראלי. צריך להיות טוב, והוא טוב. לסוגתו.  ארז בראון הוא בלש פרטי, שעיסוקו, בדרך כלל, מציאת הוכחות לבגידת בן/בת זוג של מישהו/מישהי. נאמן לסוגה – ארז בראון הוא אדם בודד; יש לו אשה לשעבר ושני ילדים, שאליהם הוא מתגעגע (אבל פוגש לפעמים) וגם אליה. הוא גר ועובד בתל אביב. יש לו מזכירה […]

אבירי הדרך – מייקל שייבון

דמיינו בעיני רוחכם "אביר"; אביר יהיה בדרך כלל עטור שריון, חלק מצבאו של שליט זה או אחר, מגן על נחלה זו או אחרת, ובעיקר – אביר הוא איש של כבוד, מגינם של חלשים, אדיב, במיוחד כלפי נשים.. ההגדרה הויקיפדיאית ל"אביר" היא: "אביר הוא לוחם רכוב על סוס ולבוש שריון. בימי הביניים היו האבירים לב הכח הצבאי באירופה, ויש הרואים בהם מעמד בפני עצמם. […]

אלה יווניה קוראת ספרים