הגשר הנסתר – ג'ולי אורינגר

הגשר הנסתר

א  יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן;    בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן.
ב  אֹמַר–לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי;    אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ.
ג  כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ;    מִדֶּבֶר הַוּוֹת.
ד  בְּאֶבְרָתוֹ, יָסֶךְ לָךְ–וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה;    צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ.
ה  לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה;    מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם.
ו  מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ;    מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם.
ז  יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף–וּרְבָבָה מִימִינֶךָ:    אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ.
ח  רַק, בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט;    וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.
ט  כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי;    עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ.
י  לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה;    וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.
יא  כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ;    לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.
יב  עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ:    פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ.
יג  עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ;    תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין.
יד  כִּי בִי חָשַׁק, וַאֲפַלְּטֵהוּ;    אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי-יָדַע שְׁמִי.
טו  יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ–עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה;    אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ.
טז  אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ;    וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי.

(תהילים צ"א)

 לאורך שני שלישים מן הספר תהיתי אם עלי להמשיך לקראו עד הסוף, או לוותר; בכל זאת, 700 עמודים אינם עניין של מה בכך. מצד שני הספר הזה "הופך דפים" בקלות, כך שיכולתי להתמסר לו גם אם הוא לא ממש נוגע בנימי הנפש.

 עד שהגעתי אל הפסוקים מתוך פרק צ"א בתהילים, זה המצוטט כאן למעלה, בעמ' 592 בספר. אז החלו "ליפול" כל הקוביות למקומן, אז חדל הספר מהיות "רק" ספר מרתק, והפך באחת, ובדיעבד, לזה המספר פיסת חיים בלתי מוכרת בדרך כלל, זו של יהדות הונגריה בתקופת מלחמת העולם השניה.

 "הגשר הנסתר" הוא סיפורה של יהדות הונגריה, דרך סיפורם הפרטי של בני משפחת לוי, בתקופת מלחמת העולם השניה, עת הונגריה חברה לגרמניה הנאצית ולשאר מדינות הציר, אך הותירה בידיה אוטונומיה מסוימת. יהודי הונגריה שגויסו גויסו ככוחות עזר, עובדי כפיה, לצבא העיקרי.  אלה שנותרו בערים ובכפרים חיו כמעט ככל שאר האוכלוסיה, עם המחסור התמידי הכרוך במלחמה ממושכת, אולם חיים "נורמליים" ככל שניתן.

 אבל לפני המלחמה, כמה שנים לפניה, פותח הספר באירופה הקוסמופוליטית, עת ניתן היה לאזרחי המדינות השונות, אפילו ליהודים, לעבור בין המדינות השונות, ללמוד במקומות שונים מארצות מוצאם, לאכול, לחיות, לאהוב, לעבוד.. כזהו אנדרש לוי, גיבור הספר (בן דמותו של סבה של הכותבת) היוצא לפריס ללמוד ארכיטקטורה. אחיו, טיבור, יוצא בהמשך ללמוד רפואה באיטליה, ואלמלא תחילתן של התנועות האריות / פשיסטיות / גזעניות יכולים היו החיים להיות נעימים למדי. אמנם בהונגריה היתה, תמיד היתה, אנטישמיות ממוסדת יותר או פחות, אבל החיים מחוץ לה נדמו נעימים בדרך כלל. גם אהבה מוצא אנדרש בפריס, גולה הונגריה, יהודיה כמותו, מבוגרת ממנו במספר שנים, שהסיבות לגלותה יתבררו בהמשך.

 מקץ שנתיים של לימודים, עקב שינוי במשטר ההונגרי והחבירה למשטר הנאצי, נאלץ לוי לחזור להונגריה, ודרך מסלול חייו מתוודע/ת הקורא/ת לגיוסי הכפיה ההונגרים, לחייהם הקשים של המגויסים ואלה שנשארו מאחור.

 אורינגר, בחלקו הראשון של הספר, לא מצליחה להעביר תיאורים "חיים" של דמויותיה ושל הסובב אותן; רק בשליש האחרון של הספר הופכים תיאוריה וכתיבתה לכאלה המעבירים יותר מאשר סיפור סכמטי, גם אם מרתק.

 ובכל זאת – צריך ומומלץ לקרוא. משום הסיפור, סיפורם של יהודי הונגריה וההונגרים בכלל, שהיה בדרך כלל עלום. משום שהספר כולו מרתק וקשה להניחו מן היד, ומשום שבסופו נוספה לקורא/ת עוד פיסת מידע, עוד עולם שנגלה, עולם שנעלם, ועתה הואר ויישאר בזכרון.

הגשר הנסתר – ג'ולי אורינגר. תרגום: דנה אלעזר הלוי. הוצאת: כנרת-זמורה-ביתן (704 עמודים)

 ולא הייתי מגיעה אל הספר הזה, אלמלא ראיון / כתבה ב"הארץ"

(פורסם ב– 14 באפריל, 2012 בפורום הספרים של YNET)

(The invisible Bridge – Julie Oringer)

אלה יווניה קוראת ספרים