אָקָבָּדוֹרָה – מיקלה מורג'ה

אקבדורה

אקבדורה היא האשה המסייעת לגוססים ולסובלים המבקשים נפשם למות להגשים משאלתם.  ולא, לא כמו מלאך המוות העובר וקוטף נשמות החיים, לא כמו מתנקש המגיח מן החשיכה, הורג ונעלם, לא כמו רוצח אכזר המכבה חיים תוססים כך באיבם; אלא כמו אם רחומה האוספת אל חיקה את הכאב ומעבירה אותו בחיבוק, בליטוף, בנשיקה. כך האקבדורה, הנקראת על ידי בני המשפחה של הגוססים, הסובלים, שחייהם תלויים בחוט השערה ומשהו, או מישהו, משהה אותם עוד ועוד, ומאריך סבלם עד אין קץ.

והיא באה וגואלת את הגוססים והסובלים והמבקשים נפשם למות מכל מכאוביהם ויסוריהם.

 מריה ליסטרו היתה רק בת שש, בת רביעית לאנה-טרזה ליסטרו אלמנתו של סיסיניו ליסטרו, שהותיר אותה כמעט ללא אמצעי פרנסה. מריה ליסטרו נלקחה יום אחד, רק בת שש, על ידי בונריה אוראי, להיות לה ילדת חיק. בונריה אוראי שארוסה לא חזר מן המלחמה הגדולה, ומשלא הגיעה גם בשורת מותו ידעו הלשונות הרעות לספר כי בחר שלא לחזור ולא לומר דבר. בונריה אוראי שלא היה לה פרי בטן משלה, וכבר עבר הזמן בו יכולה היתה להרות וללדת, בחרה במריה להיות לה ילדה מאומצת, להיות לה לאם המספקת כל מחסורה. והיה לה די והותר כדי לספק כל מחסורה של הילדה שתמיד הוצגה בשם "האחרונה" או "הרביעית" ופתאום הפכה ל- "זאת מריה".

 ויש לבונריה אוראי סוד אחד, שהיא מסתירה בכל צורה ודרך מפני בת חסותה; בונריה אוראי היא האקבדורה של הכפר סורני שבסרדיניה. היא נקראת בלילות להעביר את הסובלים והגוססים אל העולם הבא בשלווה ובשקט, ככארון המעביר את המתים על נהר האכרון. ואחרי שהיא מסייעת בסיום יסורי המיתה של הגוססים, היא נקראת בבוקר למשמרת המת ויושבת למרגלותיו עם שאר האבלים בני הבית.

 במלים מדודות, בשפה עצורה וחסכונית פורשת מיקלה מורג'ה את סיפורו של כפר קטן בסרדיניה, על אנשיו, הקשרים ביניהם, ההיכרות הכמעט אינטימית בין תושביו, עונות השנה המתחלפות, ובעיקר סיפורן של שתי נשים – מריה ליסטרו ואם החיק שלה – בונריה אוראי.

ספר צנום אך מלא חכמת חיים ויפה להלל.

מומלץ מאד.

 אקבדורה – מיקלה מורג'ה. תרגום (מוצלח בהחלט, כולל הארות שוליים מחכימות): סביונה מאנה. הוצאת: כנרת זמורה ביתן (159 עמודים)

(פורסם ב– 19 בספטמבר, 2012 בפורום הספרים של YNET)

(Accabadora –  Michela Murgia)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *