בסדרה לספרות יפה בהוצאת "מודן", בעריכת ארנית כהן-ברק, שהתארחה אצלינו לפני זמן מה, מופיעים עוד ועוד ספרים טובים ומצויינים, שלא תמיד מגיעים לתודעת הקוראות והקוראים הפוטנציאליים, ולו רק בגלל הספרים הרבים היוצאים לאור מדי שבוע; כזהו הספר הזה – לפני שאשרף.

 ספר נורבגי (עוד ספר נורבגי) שאינו ספר מתח במובן הרגיל של הסוגה; לא עוד ספר מתח סקנדינבי, דוגמת רבים וטובים בהם נתקלנו בשנים האחרונות (ודי אם נזכיר את פטר הוג הדני, יו נסבו הנורבגי, וכמובן סטיג לרסון השבדי, ועוד כמה – כולם סופרי מתח משובחים) אלא ספר על החיים, על האנשים בכפר אחד בנורבגיה, על הקשרים בין הורים לילדים, חיים בקהילה קטנה ודי סגורה…

ויש גם מתח; קצת. מיהו האיש המצית, בזה אחר זה, את בתיהם או אסמיהם (או גם וגם) של תושבי הכפר?

 גאוטה הייוול שוזר זה בזה את סיפור חייו של המספר עם סיפור חייו של הפירומן, שיום לפני תפיסתו הוטבל המספר בכנסיה:

 "אמא ישבה שם וחשבה על השריפות. בלילות האחרונים שנתה נדדה, היא שכבה במיטה הצרה שאביה בנה, ותהתה לאיזה עולם מטורף הביאה את הילד שלה." (עמ' 194)

 המספר שילדותו עברה עליו ממש באותו כפר ששנים קודם לכן עברה עליו ילדותו של מי שלימים החל להצית את בתי הכפר. אותם שכנים, פחות או יותר, רק מבוגרים יותר, חלקם מתו, אותם שדות, אותו נחל זורם בסמוך, מזג האוויר. אותה ילדות לכאורה נטולת דאגות, לכאורה רגילה. שניהם, כמו אחרים בכפר, בנים יחידים, עם אותם מכרים, אותם מורים, אותו בית ספר, אותה כנסיה, אותה ספריה:

"בערב נהגתי לרכוב אל הספרייה על אופניי לחזור הביתה עם ספרים שנעשו קרים כקרח בזמן הרכיבה. כשהרוח נשבה מכיוון צפון-מזרח היתה דלת הספרייה מתנפחת. לחץ הרוח גרם לה להיפתח קמעה, והדבר חזר על עצמו כמה פעמים בזמן ששוטטתי שם לבדי בין המדפים. אני זוכר את הצליל הייחודי של הרוח מבעד לחריץ הדלת, היא ייללה וייבבה. לעולם לא אשכח זאת, כשהרוח נושבת אני חושב על ספרים." (עמ' 57)

 מה הופך ילד /נער / אדם רגיל, לכאורה למשהו אחר? מה הפך את הפירומן  (שזהותו מתבררת די מהר בתוך הספר),  בן יחיד מוערך להוריו שיכול היה להיות כל מה שרצה לאיש המצית את בתי שכניו, חבריהם, אנשי קהילתו, קהילתם?

 מה הופך נער / אדם רגיל, לכאורה למשהו אחר? מה הפך את המספר, בן יחיד מוערך להוריו, שרצה להיות משפטן לסופר?

 "כשעמדתי ללכת ממנה אמרתי:

'דרך אגב, התחלתי לכתוב.'

'לכתוב?' שאלה.

'כן, אני אהיה סופר.'

היא החרישה לשעה קלה, ולבסוף אמרה:

'אסור לך להרוס לעצמך את החיים גם אם אבא שלך מת.'

הרגשתי שזעם אדיר מפעפע בתוכי, אבל הצלחתי למשול ברוחי.

'אני לא הורס לעצמי את החיים,' אמרתי בקור.

'אף אחד לא יכול לחיות מכתיבה,' אמרה. " (עמי 260 – 261)

ועל חיי הקהילה השלווים שיום אחד מופרת בהם השלווה. אנשים שכל מה שהיה להם עלה באש, אנשים שכל זכרונותיהם המוחשיים, תמונות, אלבומים, יומנים, ספרים, שהיו אצורים בבתיהם, הפכו לאפר ועתה נותרו להם רק מה שאצרו במוחם?

אנשים שיום אחד נלקח מהם כל שהיה להם.

אנשים שששגרת חייהם נהפכה על פיה, אנשים שהפחד מן ההצתה הבאה, מן המטורף הלא ידוע המסתובב ביניהם, הפכו את חייהם בבת אחת לחיים על הסף: סף הפחד, סף השגעון.

 "בערך באותה שעה הסתתר בְּיָארנֶה סְלֶגֶדָל מאחורי כמה שיחים מעל ביתו בנֶרבּו. בזהירות הניח את הרובה בשיחי האברש והתרווח במקומו. הרובה היה טעון והוא למד כיצד לשחרר את הנִצרה. השמש חרכה את צמרות העצים ממערב, האוויר התמלא חרקים, הם זימזמו לאורכם ולרוחבם של השמיים בתבנית לא ברורה. הוא לקח איתו ספר והתיישב לקרוא בו כל עוד היה אור. למרות זאת התקשה להתרכז בקריאה. המצב היה מגוחך למדי. הוא, מנצח מקהלת הקתדרלה של קְרִיסְטִיאָנְסָנְד, שלמד בקונסרבטוריון באוסלו ובבית-הספר למוזיקה ג'וליארד בניו-יורק ובקונסרבטוריון בהאג שבהולנד, יושב כאן ומסתתר מאחורי שיח מחוץ לביתו שלו ולצידו רובה טעון. הוא, שימים ספורים קודם לכן פתח את החגיגה הכנסייתית הבינלאומית בקתדרלה של קְרִיסְטִיאָנְסָנְד עם אינגריד בְּיוּנָר בכבודה ובעצמה, אשר ביחד עם אחותה ביצעה את ה'סטאבט מאטר' השמיימי של פרגולזי מול כנסיה מלאה מפה לפה, ועכשיו ישב כאן והיטה אוזן לצליל שאולי יבוא, צליל שלא היה לו מושג מהו. ערב קודם לכן ישב בקתדרלה, עכשיו ישב כאן, על העשב בין שיחי האברש ולא ידע מה עומד לקרות. אם אדם זר יצוץ למטה ליד הבית, מה עליו לעשות?" (עמ' 264 – 265)

 ביד אמונה שוזר היוול את סיפוריהם חוצי הדורות של האנשים בכפר אחד, קהילה אחת שחודש וחצי במשך חייה, בשנת 1978, הפכו את החיים בה ל"לפני" ו"אחרי", ואת חיי תושביה כולם, אלה שנפגעו מן השריפות, ואלה שסייעו בכיבוין.

אל תניחו לספר הזה לעבור לכם "מתחת לרדאר".

לפני שאשרף – גאוטה הייוול. תרגום (מצוין) מנורווגית – דנה כספי. הוצאת "מודן" (297 עמודים)

(פורסם ב – 6 ביולי, 2013 בפורום הספרים של YNET)

(For jeg brenner ned – Gaute Heivoll)