הכתם האנושי – פיליפ רות

הכתם האנושיפרופ' קולמן סילק היה דיקן מוערך באוניברסיטת אתנה, עד שיום אחד, כאשר נמאס לו ששני אנשים ששמותיהם נקראים בעת הקראת רשימת הנוכחות בבוקר, נעדרים שוב – כפי שנעדרו מאז תחילת שנת הלימודים, ומעולם לא פגש אותם. בהערת אגב שואל פרופ' סילק האם הם אנשים בשר ודם או שמא "שדים שחורים" – ומכאן מתחיל מחול שדים אמיתי.

סילק נחשד בגזענות כלפי שחורים (אפריקאים אמריקאים בלשון ה – פוליטיקלי קורקט) ומכאן הדרך להתפטרותו קצרה ביותר.. והוא מסתגר בביתו ובכעסו בפני כמעט כל העולם.

נתן צוקרמן, הסופר יציר בדיונו של פיליפ רות', נקרא לכתוב את סיפורו של סילק ומכאן, ביד אמונה, מתגלגל סיפור מרתק העוסק בזהויות אמיתיות ומומצאות, במעמדות בחברה האמריקנית ובחברה בכלל, בגילוייו המטרידים של הפוליטיקלי קורקט (כיצד ניתן ללמד את הקלאסיקנים היווניים, שהיו "נגועים", לדברי אחת הסטודנטיות, בשנאת נשים?).

רות' אוהב ומבין את גיבוריו ובו בזמן מלא ביקורת ולעתים אף בוז צונן כלפיהם – קולמן סילק איש אשכולות ורוח במלוא מובן המלה, אולם עקשן ודעתן עד אימה, שניכר עצמו מעצמו וממשפחתו כדי להוכיח לעצמו ולעולם – מה בעצם?

פוניה פארלי – אהובתו הצעירה האנאלפאביתית, הנמלטת כל חייה מגברים מתעללים – אב חורג בגיל העשרה, בעל אלים, זכרון ילדיה שנולדו לו ומתו בשריפה.. דומה שרק עליה חס רות' ורק לה אין הוא נוטר או בז…
היא שעל אף היותה עובדת פשוטה בעבודות נקיון וחליבה באיזו חווה באזור, מצליחה לזהות התנהגות חריגה אצל עורב (היא אוהבת עורבים):

"זה מה שקורה כשמגדלים אותך בצמר גפן," אמרה פוניה. "זה מה שקורה כשכל החיים שלו הוא מסתובב עם אנשים כמונו. זה הכתם האנושי," היא אמרה, בלי שאט נפש, או בוז, או מורת רוח. … ככה זה – בדרכה היבשה… אנחנו משאירים כתם, אנחנו משאירים עקבות, אנחנו מטביעים חותם. טומאה, אכזריות, ניצול, התעללות, טעות, צואה, זרע – אין דרך אחרת להיות פה. ואין לזה שום קשר לאי-ציות. שום קשר לחסר או לישועה או לנחמה. זה מצוי בכל אחד. זה קבוע. זה טבוע. זה מגדיר אותנו. הכתם שנמצא שם מפני שהוא משאיר סימן….

לסטר פארלי – שורד מלחמת ויאטנם, שמדינתו לא השכילה לטפל בו, כמו בכל יוצאי המלחמה הארורה ההיא, שהפך בעקבותיה לשתיין, לחשדן / פרנואיד, לגבר אלים..

פרופ' דלפין רו – צרפתיה הבורחת מעברה ובגלל אהבתה / שנאתה לקולמן מביאה להתפטרותו הכפויה מן האוניברסיטה, ואף להכפשת שמו לאחר מכן.. והוא בעצם הגבר היחיד שמצא חן בעיניה והפחיד אותה בו בזמן..

כל אלה וסיפוריהם על רקע עיירה קרתנית שבמרכזה אוניברסיטה והימים ימי הכמעט הדחה של קלינטון. ביד אמן משרטט רות' את החברה הזו הכביכול מודרנית, כביכול מתקדמת השבויה בעצם בקודים נוקשים של מעמד וחברה וזהות.

ומילה על תרגומו המצוין ביותר של דוני ענבר. נאמר כאן כבר כי תרגום טוב הוא כזה שאין מרגישים בו כלל, וכאילו הספר נכתב בשפתנו אנו. דברים אלה נכונים ומדויקים באשר לתרגום הספר הזה – ועל כך יבורך המתרגם.

ותודה אחת במיוחד למוכר בחנות הספרים שלפני מספר חודשים שלף את הספר מהמדף ואמר לי שאת זה אני מוכרחה לקרוא… אז, אחרי זמן קניתי וקראתי.. והוא צדק.

 

הכתם האנושי – פיליפ רות. תרגום: דוני ענבר. הוצאת זמורה ביתן (381 עמודים)

(פורסם ב- 7.3.2008 בפורום הספרים של YNET)

(The Human Stain – Philip Roth)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *