סלט. זו התחושה שבה סיימתי את הספר הזה.

סלט שיש בו הרבה מאד מרכיבים. וסלט שיש בו הרבה מאד מרכיבים יכול להיות טעים מאד. או שלא. תלוי איך הם משתלבים זה בזה, והמרקם, והרוטב וכו'.

סלט שיש בו – יהודים שישבו בדמשק, והיגרו לישראל; משולש אהבים שיש בו זוג יהודים (מדמשק) וערביה מיפו (שאחר כך התחלפו במקומותיהם); משולש אהבים בין שלושה גברים – זוג יהודים וסורי שהסתנן מדמשק; אשכנזים וספרדים; יהלום כחול ששוּבַּר מיהלום כחול גדול יותר שנגנב אי-אז במאה ה- 17 לערך מפסל אל בהודו, והביא מזל רע על כל מחזיקיו, והעתק של אותו יהלום כחול. סיפורי אהבות בין יהודיות לערבים וערביות ליהודים. זמרת מפורסמת, יהודיה, שהסולטאן התורכי התאהב בה ובזמרתה והעניק לה אותו יהלום כחול (מביא מזל רע). ימי המחאה החברתית, המאהל ברוטשילד, ועוד יותר ביפו. זכות השיבה – מהי?. ארס-פואטיקה. יהודים וערבים בימי המנדט הבריטי. קצת שב"כ (אבל ממש קצת). אהבות, קנאות, בתוך המשפחה ומחוצה לה. חזירים קפיטליסטיים, מלונות בוטיק בתל-אביב של ימינו. ועוד, ועוד.

סלט

וכל אלה ב- 266 עמודים (לא כולל האפילוג). מבלבל, הלא כן?

סיפורים רבים, רבים מדי, וקצת קשה לצאת מן הסבך.

הכתיבה משובחת, הסיפור (ויש הרבה יותר מסיפור אחד) לא מצליח להתגבש, אלא הוא יותר שברי סיפורים שיחד לא הופכים לשלם.

את ספרו הקודם – יולנדה – אהבתי יותר.

וכמה דברים שליקטתי לי במהלך הקריאה:

"…רשות האוטובוסים הלאומית החליטה להתייעל, ולשם ההתייעלות עשו רפורמה, ולמען הרפורמה ביטלו את קווי האוטובוסים הישנים והמציאו קווים חדשים, יש מאַין. ומאז הרפורמה – כך אומרים – איש אינו מגיע לשום מקום. האוטובוסים נוסעים ריקים או – גרוע מזה – מאלים באנשים שחושבים שהם בדרך הנכונה ליעדם, ועד מהרה מתבדים. .. הכל חזיון תעתועים ואחיזת עיניים." (עמ' 33)

(וזה סיפור מהחיים; שאני מכירה על בשרי. ו"מברכת" מדי פעם את אלה שתכננו את הרפורמה הזו)

"… אתה חושב שכל מה שקורה לנו נשאר? אתה תִגדל ותגלה שהגוף שלך משתנה, וגם בִּפנים אתה משתנה, וכל הדברים שקרו לך פעם – אים שום הוכחה שהם באמת קרו לך. אפילו הזיכרון לא תמיד נשאר." (עמ' 53)

ומשהו שכשקראתי אותו, נראה כאילו הסופר מכין לעצמו איזה "כתב הגנה":
".. מה שהוא בעצם אומר זה ככה: למה, בַּסִפרות שכותבים היום, הכול צריך להיות חתוך, מקוטע, בלי קו עלילה אחד רצוף? למה צריך תמיד לדחוף בין הפרקים רשימות למכולת, קטעים מתוך מתכונים, תחזיות מזג אוויר, תחרויות סוסים…" (עמ' 107)

באמת למה?

הצורף –  משה סקאל. הוצאת "כתר". 269 עמודים