הנשף . דוד גולדר – אירן נמירובסקי

הנשף הנשף

מדאם קמפף עורכת נשף. היא תזמין את כל השמנה וסלתא של פריס. כולם יבואו וככה היא תראה להם  – לבני משפחתה – שכל כך זלזלו בה כשנשאה ליהודי הזה.

 הם כבר גרים בבית מהודר, ויש לה תכשיטים רבים ויקרים, ובגדים.. וזוהי ההזדמנות שלה להכרה על ידי החברה הגבוהה (טוב, לא ממש הגבוהה.. זו שכמעט "הגבוהה"); ואולי אחרי זה תוכל להתקבל בחברה הגבוהה באמת. אולי אפילו לזכות בתואר אצולה (או לקנות אותו).

 והיא כבר לא צעירה; עוד מעט קט כבר יוכלו לראות עליה את גילה ואת השנים שעברו עליה:

"הה! כמה שהחיים לא הוגנים!… הפנים שהיו לה כשהיתה בת עשרים… לחייה הרעננות.. עם תחתוניות שתוקנו, גרבונים שהוטלאו.. ועכשיו הגיעו התכשיטים, השמלות, הקמטים הראשונים – כולם בבת אחת…"

לכן, לא תתיר לאנטואנט, בתה המתבגרת להגיע לנשף. אם לא יראו לא ידעו בת כמה היא באמת.

 ואנטואנט כל כך רוצה ללכת לנשף, ומשנאסר עליה, היא תנקום

 נקמה נוראה

 דוד גולדר

גם לדוד גולדר בת מתבגרת, גם דוד גולדר התעשר עד מאד ועתה יכול להעניק לאשתו כסף ככל שתרצה.. והיא רוצה

הרבה

גם בתו זקוקה לכסף, ובכסף הוא משיג את תשומת לבה.

אשתו של גולדר, כמו אשתו של קמפף אף היא כבר לא צעירה :

"..הכתפיים הזרועות והחזה הגבוה והמצוק שמרו למרות הגיל על זוהר מופלא, על לובן בוהק,, על מרקם קשה ומרוכז של שיש; אולם הצוואר המחורץ, הבשר הרופס והרוטט של הפנים, האיפור הוורוד-הכהה שלאור המנורה לבש גוונים סגלגלים האצילו עליה חזות של התפוררות עגומה וקומית."

 כמו קמפף גם סיבת קיומו של גולדר, בעיני משפחתו, היא יכולתו לפרנס ולספק את גחמותיהן של אשתו ובתו.

 כך, בעט חדה ומושחזת, מבקרת אירן נמירובסקי את המתעשרים החדשים (הנובו-רישים) רדידותם ורדיפתם אחר הכבוד.

 בקורת דומה, אך מפורטת ומושחזת אף יותר נמצא בספר מאוחר יותר – "סוויטה צרפתית".

 ושוב, גם כאן אני מעלה על נס את תרגומו המופתי של ניר רצ'קובסקי .

 מומלץ

הנשף – דויד גולדר – אירן נמירובסקי. תרגום:  לי עברון-ועקנין הוצאת כתר (226 עמודים)

(פורסם ב- 5.4.2008 בפורום הספרים של YNET)

 (Le Bal and David Golder – Irene Nemirovsky)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *