The Silkworm – Robert Galbraith \ J.K. Rowling

JK-Rowling-The-Silkwormמה מותר ספר מתח טוב מסתם ספר מתח? בספר מתח יש סיפור טוב, מהודק, חשוד מיידי (בעיני הקורא/ת) וחשוד מיידי (בעיני המשטרה) – שניהם מתבררים כלא נכונים, משום שיש טוויסט בסוף הספר, שאז הקורא/ת משפשף עיניו בתדהמה – איך זה שלא ראיתי את כל אלה? וכמובן – מרתק עד כדי חוסר יכולת להרדם או לעסוק בכל עיסוק אחר, אפילו אלה החיים עצמם (שכמובן, אין ברירה אלא לעסוק בהם).

בספר מתח טוב יש את כל אלה ויש עוד – העלילה אינה נשמעת מופרכת בשום אופן (הגיבור פונה למשטרה אם צריך, ולא מנסה לפתור לבדו תעלומות. לא קורים לו שום ניסים וצרופי מקרים בדרך), לגיבור/ה יש חיים, עבר, הווה, עתיד (אולי, אם יצא בחיים מהסיפור הזה), ויש סיפורים צדדיים, מהודקים גם הם כמובן, המאירים את חייהם של הגיבורים וגיבורי המשנה. וכמובן – כתיבה טובה, שאותה קצת קשה להגדיר במלים מדוייקות, ובכל זאת: שימוש נכון בשפה, אפיון המשתתפים על-פי שפתם (באנגלית זה נשמע עוד יותר טוב מאשר בעברית), יכולת תיאור המציירת תמונות ריאליסטיות בעיני הקורא/ת מבלי להזדקק לעזרים ויזואליים נוספים.

 ג'יי.קיי רולינג היא סופרת שכזאת, כותבת מצוין. התאהבתי בכתיבתה עוד בספרה הראשון מסדרת הארי פוטר, ומאז לא חדלתי לקרוא מספריה, וגם כשנקטה בטריק השחוק משהו של פרסום בשם בדוי – ואפילו של גבר – כדי לפרסם משהו אחר, ספר מתח (סוד שנתגלה די מהר, אחרת כנראה הייתי מדלגת על הספר ההוא – The Cukoo’s Calling , רק מחוסר ידיעה), אפילו אז מיהרתי לקרוא. כי – רולינג, מה יש לדבר?

תולעת המשי הוא רומן מפתח שכתב סופר אחד, שתהילתו כבר די מאחוריו, אלא שטיוטת הרומן (שטרם פורסם) מעוררת מהומה רבתי בקהילה הספרותית / מו"לית של לונדון. המהומה מתעוררת משום שהדמויות בספר מייצגות, כל אחת, מישהו שהוא משהו בקהילה הספרותית / מו"לית דנן. עורכי דין נקראים בהולים כדי להוציא צווי איסור פרסום, הסוכנת מזהירה את אנשי ההוצאה אליה נשלח הספר שאין לדון בו עם אף אדם, למעט אלה אשר "צריכים לדעת", משום התוכן הנפיץ שבו (ומובן שכולם קוראים בו, ומרכלים בשקט, מחפשים את המו"ל ההוא והעורך המפורסם הזה, וכו') והשקט הכבוש הוא שקט שלפני הסערה.

אואן קווין, הסופר המדובר, נעלם. אשתו מגיעה למשרדו של קורמוראן סטרייק, כדי שיחפש אחריו, משום שתיכף אוזל הכסף בבית, משום שבתם, אורלנדו, נערה בעלת בעיות בהתפתחות, מתגעגעת לאביה, משום שהאם קורסת תחת העומס.

בחיפושיו אחר הסופר הנעלם ייתקל סטרייק בכל תככיו של עולם המו"לות. מי לא מדבר עם מי, מי עזב את ההוצאה המכובדת, מי חזר אליה. ומה הסיבות כמובן. קנאת סופרים, וסופרות, תככים שלא היו מביישים חצר ביזנטינית. ספר סימבולי – רומן מפתח, כבר נאמר – שבו המציאות והפנטזיה מעורבות, ספר מסע צלייני ובו הגיבור, אולי בן דמותו של הסופר, פוגש דמויות נלעגות, גרוטסקיות, המחצינות את כל הנוגע לאנשים האמיתיים שהן מייצגות, כפי שהן נתפסות על ידי אחרים, או על ידי הסופר עצמו.

וכמובן – ספר מתח מחייב שיהיה בו רצח. והרצח הזה מזוויע למדי, בדרך הפולחנית שבה נעשה, בדרך בה הועלמו העקבות לרצח, עקבות הרוצח. ומה הקשר בין כתב היד של הספר המעורר מהומה בקהילה הספרותית לבין הרצח הזה?

קורמוראן סטרייק, שהספיק להסתכסך עם המשטרה, משום שגילה רצח במקום שהם פסקו התאבדות, ועל-כן לא ממש יכול להעזר בהם, ואף מורחק על ידם, ככל שהחוק מתיר זאת, מכל זירות החקירה, צריך לעבוד ולחקור כשידיו כבולות למדי.

ובסיפורים הצדדיים – מזכירתו של סטרייק, רובין, השואפת להפוך לחוקרת פרטית בעצמה, שיחסיה עם ארוסה אינם תקינים תמיד, משום שהוא מצפה ממנה לעסוק בעבודה מכניסה יותר, ופחות מחייבת מבחינת שעות העבודה, שלא לדבר על שעות השהות הארוכות לבדה עם המעסיק שלה.

שרלוט, שחלקה שש עשרה שנים, עם הפסקות, עם סטרייק, ועתה (הם נפרדו בספר הקודם) עומדת להינשא לאהוב נעוריה, ודמותה חוזרת ומטרידה את מחשבותיו של סטרייק.

אחותו של סטרייק, שגדלה עמו, ומנהלת חיים בורגניים שלווים ומחכה שאף הוא ינשא ויתיישב.

קצין חקירות במשטרה שסטרייק הציל את חייו בעת שירותם הצבאי, ועתה הוא ממונה על חקירת הרצח מטעם המשטרה, והוא זה שצריך להרחיק את סטרייק מן החקירה.

סופר מפורסם, המרוכז כולו בעצמו. מו"ל מכובד המעסיק עצמו, בשעות הפנאי, בציור גברים צעירים עירומים. סוכנת ספרותית לא צעירה ומרירה המטילה אימה על עוזריה, ומחזיקה בכלב אימתני. סופרת מתחילה, אולי, חניכתו של הסופר הנעלם מהחוג לכתיבה יוצרת, שהיתה גם אהובתו לעת מצוא. אשה צעירה טרנסג'נדרית, מבולבלת. ועוד ועוד.

כן, היא יודעת לכתוב, רולינג. ובכל זאת, משהו היה חסר לי בעת הקריאה. חודש שלם קראתי את הספר הזה. אפשר להאשים את שעות העבודה, את הנכדה החדשה שבדיוק הגיעה למשפחה, ויש צורך דחוף יותר לסייע כשאני נקראת, את המחסור בשינה, ואת כל שלל העיסוקים האחרים בחיי, אבל משהו כאן לא תפס. הספר לא "קרא" לי מיד כשנכנסתי הביתה, לא מנע שינה מעיני לעת לילה, פשוט נמשך ונמשך ונמשך.

העלילה היתה מהודקת, הסיפור טוב, אלא שריבוי הסיפורים הצדדיים הפכו את הספר הזה לספר טוב אבל עם פחות מתח, הרבה פחות ממה שמצופה מספר מתח.

ואולי יש לי ציפיות רבות מדי מרולינג?

ואולי על הספר הבא בסדרה אוותר? ואולי לא. אחרי הכל – כתיבתה משובחת כתמיד.

מומלץ בהסתייגויות.

The Silkworm – Robert Galbraith (J.K. Rowling). Sphere publishing. (580 pages)

וכמה ציטוטים מתוך הספר:

Women, in his experience, often expected you to understand that it was a measure of how much they loved you that they tried their damnedest to change you.” (pp 55)

The whole world’s writing novels, but nobody’s reading them.” (pp 504)

And that’s the thing about traditional publishing, you know, they don’t want to take a chance on something that hasn’t been seen before, it’s all about what fits their sales categories, and if you’re blending several genres, if you’re creating something entirely new, they’re afraind to take a chance..” (pp 525)

לרכישה

אלה יווניה קוראת ספרים