קריאה בספר מתח, כשאת כבר יודעת מי הרוצח, יש בה בעייתיות מסוימת, כי חלק מהכיף בקריאת ספר כזה הוא לנסות לנחש לבד מי הרוצח (וכרגיל לטעות, ולהצדיק את הטעות בכך שלא כל העובדות היו לפניך, ולהנות מן הטעות). אם כך, ההנאה הזו נשללה ממני בקריאת הספר הזה.  לא משום שכבר קראתי אותו (איני זוכרת שעשיתי כן) אבל את הסרט ראיתי, ודווקא כאן נחרטו בזכרוני פרטי הפתרון.

אבל חוץ מן הידיעה מראש מהו סוף הסיפור, הרי שנהניתי הנאה מרובה מן הקריאה, מן התרגום המחודש לספרה של כריסטי (כנראה, לקראת יציאת גרסה מעודכנת של הסרט), ובכלל – קריאה של ספרים ישנים וטובים, תמיד יש בה הנאה לא מועטה, וכתביה של אגתה כריסטי תמיד היו אהובים עלי במיוחד. אולי משום שגיבוריה היו אנשים לא יפים במיוחד, לא צעירים במיוחד, ללא שרירים משורגים, לא גיבורי על, ובכל זאת הצליחו לפתור תעלומות מתעלומות שונות.

גיבור כזה הוא הרקול פוארו – בלש בלגי, נמוך למדי, בעל ראש ביצה ושפם מסולסל, המדבר במבטא צרפתי בולט, ופותר תעלומות בעזרת שכלו הפתלתל.

פוארו זה, עלה על הרכבת – האוריינט אקספרס (אין כבר רכבות שכאלה, הלוקחות את החפצים בכך על פני ארצות, עם קרון מסעדה, וקרונות שינה, ויש זמן להציץ בנופים..). וברכבת הזאת – מגוון של אנשים בגילים שונים ומלאומים שונים. ואיש אחד נרצח. דווקא כאשר הרכבת נקלעה למפולת שלגים והיה צורך להמתין לחילוץ.

פוארו נקרא על ידי אחד ממנהלי הרכבת, שלקח אף הוא חלק בנסיעה, לנסות לפתור את תעלומת הרצח, עוד לפני החילוץ ובוא המשטרה.

וכך לוקחת אותנו כריסטי במבוכי החקירות והבדיקות, בימי טרם גוגל ורשתות תקשורת מהירות, ובמבוכי מחשבתו הפתלתלה של הבלש, עד לפתרון התעלומה, שהוא, כרגיל אצל כריסטי, מבריק ובלתי צפוי (אלא אם כן צפיתם בסרט בעבר כמוני, או קראתם את הספר).

בכל אופן, הספר הזה בהחלט מומלץ לקריאה משום איכותו, משום כתיבתה, משום הנוסטלגיה.

רצח באוריינט אקספרס – אגתה כריסטי. תרגום: מיכל אלפון. הוצאת עם עובד. 288 עמודים

Murder on the Orient Express – Agatha Christie

לרכישה

(לא מצאתי בפורמט דיגיטלי)

https://youtu.be/u0ykCP1AYlk

רצח באוריינט אקספרס – הגרסה מ- 1974 (קדימון)

רצח באוריינט אקספרס – הגרסה מ- 2017 (קדימון)