חנות הספרים – פנלופי פיצג'רלד

"ב- 1959 לא הייתה בהרדבורו שום חנות פיש-אנד-צ'יפס, לא הייתה בה מכבסה ולא היה בה קולנוע, למעט הקרנה אחת בערב פעם בשבועיים. הצורך בכל אלה הורגש היטב, אך איש לא חשב לפתוח בה חנות ספרים; ואיש לא העלה על דעתו שמרת גרין שוקלת לפתוח חנות שכזאת." (עמ' 8)

הנה כי כן, הגברת פלורנס גרין החליטה לפתוח חנות ספרים בעיירה די נידחת. הגב' גרין, אשה באמצע שנותיה, שזה מכבר התאלמנה, והחנות שבה עבדה נסגרה, החליטה לרכוש בית ישן (מאד), ומט לנפול, שיש אומרים שיש לו רוח רפאים משלו, בכל אופן, יש כל מיני תופעות בלתי מוסברות ורעשים בלתי מוסברים, בכל מיני שעות. להפוך את הבית למקום מגורים ולפתוח בו חנות ספרים.

תוכנית שכזו יכול שתראה נמהרת לכל מיני אנשים, על אחת וכמה וכמה שבין ההחלטה לבין הביצוע עוברת תקופה קצרה בלבד. בניגוד, למשל, לגב' גאמרט, הנחשבת לסוג של אצולה מקומית, שנשואה לגנרל בדימוס ויש לה אחיין בפרלמנט, ויש לה כל מיני קשרים עם שאר האצולה הכפרית באזור, ויש לה גם תוכנית להפוך את הבית הישן למרכז תרבות, שאין ספק שהרדבורו זקוקה לשכזה, אלא שתוכניות אשר כאלה דרכן להמשך הרבה מאד זמן, ותקציבים לא מגיעים מיד, וצריך להחליט ולחשוב (או להיפך) ואז לבדוק; וכך מתמהמהות להן תוכניות טובות ואפילו מצוינות שישרתו מצוין את הציבור הרחב.

קניית הבית הישן על ידי הגב' גרין שמה לאל את תוכניותיה של גב' גאמרט, והיא נוקטת בכל אמצעי שביכולתה כדי לערער את מעמדה של הגב' גרין ושל חנות הספרים שלה.

ההתנגדות מצד הגב' גמארט, והאמצעים שהיא נוקטת מביאים לא פעם את הגב' גרין לפקפק בהחלטתה לפתוח את חנות הספרים, בנוסף על ההרהורים שעברו בה לא פעם, האם בכלל יש הגיון בפתיחת חנות ספרים במקום כה מרוחק.

"'אני לא בטוחה שגברים שופטים טוב יותר מנשים,' אמרה פלורנס, 'אבל הם מבלים הרבה פחות זמן מהן בחרטה על מה שהחליטו.'" (עמ' 97)

על המאבקים להחזיק את החנות, להשאר בקשרי ידידות עם חברי וחברות הקהילה שהיא חיה בה, על הקשיים בניהול עסק בתקופות שאינן דווקא תקופות של שפע. כל אלה, בשפה חסכונית ומשתמעת, בספר הצנום והחביב הזה.

חנות הספרים – פנלופי פיצג'רלד. תרגום: יותם בנשלום. הוצאת: הכורסא, תשע נשמות. 146 עמודים

The Bookshop – Penelope Fitzgerald

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי  (לא לקינדל)

אלה יווניה קוראת ספרים