יום הדין – ליעד שהם

בפרק ה"תודות" שבסוף הספר נפתח במלים: "אז אולי דווקא נתחיל הפעם במי שלא עזר: וכאן ניצבת לה (לצערי) בבדידות מזהרת המציאות הישראלית שאיתגרה אותי פעם אחר פעם בסיפורים שגרמו לאלו שרקחתי אני, להחוויר." (עמ' 303)

או, במלים אחרות, "המציאות עולה על כל דמיון".

ובאמת, לא אחת ולא שתיים, במהלך קריאת הספר הזה, תהיתי האין הדמות הזו או האחרת מבוססת על אנשים אמיתיים, כאלה שאנחנו פוגשות (ופוגשים) במדורי החדשות, או ברשת החברתית.

כך, למשל, מיכאל גונן (דמות הנושאת את שמו של גיבורו של עמוס עוז), איש משטרה לשעבר, שפרש משום שהחלטה מסויימת, להתעלם מפשע אחד, בתמורה ליחסי קח-תן עם אחד מראשי העבריינים בארץ, והפך לאחר הפרישה מן המשטרה ללוחם צדק, מין דון קישוט שכזה שאינו חושש להתעמת עם מערכת המשטרה והמשפט, שלדעתו אינן פועלות תמיד בצדק. הוא הזכיר לי, ולא במעט, את ברק כהן (לפחות בדרך הפעולה).

ורד תדהר, שופטת צעירה ומבטיחה, שסוד כלשהו בעברה הופך אותה למי שיכולה להיות מוּשא לסחיטה, שחלק משותפי הסוד הזה מזכירים לה חזור והזכר, בהזדמנויות שונות, את חטאה מאז, ורומזים לה לאיזו החלטה שיפוטית מצפים ממנה. השופטת הזו הזכירה לי את רונית פוזננסקי-כץ, השופטת ש"חטאה" בהחלפת מסרונים עם תובע אחד.

אכן, קשים חייו של הסופר העוסק בכאן ובעכשיו. שלא יחשדו בו שהוא מעתיק מהחיים.

אז מה היה לנו בספר הזה?

שוטר לשעבר, לוחם-צדק בהווה, העוקב אחר פרקליטת המחוז, עירית הראל. חושד בה שהחלטותיה מוּטות ומעוותות. מחפש ראיות להיותה מושחתת.

דורון שפירא, עורך דין חלקלק וחמקמק (אני יכולה לחשוב על כמה עורכי דין הדומים לו). מגן על נאשמים בפלילים בפרופיל גבוה, ובתוך כך עושה לא מעט לבֵיתו.

שמעון פארו, אחד מראשי כנופיות הפשע, שיש לו אשה שהיא יד ימינו ועזר כנגדו בכל מובן, ויש לו בת שהוא אוהב יותר מהכל. ויש לו מלשין בארגון, אדם המקורב לו ביותר, והוא מוכרח לגלות מיהו אותו אדם, לפני שיגיע למשפט ולכלא.

וישנם סודות. לכל אחד ואחת. סודות שאם יתגלו, יהפכו את חייהם. סודות שיש לשמור מכל משמר.

ואז נרצחת פרקליטת המחוז, וכל הקלפים של כולם נטרפים, וצריך לייצר בריתות חדשות, ולהגדיר אויבים חדשים. וכמובן, לשמור, על אחד על מה שכבר יש לו. ועל חייו, כפי שהם.

נקרא במהירות מכריכה (קדמית) עד כריכה (אחורית), מהפך דפים. מרתק. מותח.

וגם אם נדמה לכם שאתם יודעים מי הרוצח; אתם לא!

יום הדין – ליעד שהם. הוצאת: כנרת. 304 עמודים

לרכישה בפורמט מודפס ודיגיטלי (לא לקינדל)

אלה יווניה קוראת ספרים