כימיה – וייקי יאנג

"אימהות סיניות מאמינות שילדים בוחרים את תכונותיהם ברחם. החכמים משקיעים כדי לבחור את התכונות הכי טובות. הסתומים מתבלבלים בקלות ונרדמים. כעונש על עצלנותם הם מקבלים את התכונות הכי גרועות." (*)

גיבורת הספר, המספרת, שאיננו יודעות את שמה עד סופו של הספר, מאמינה שהיא מן הסתומים, או, לפחות קרובה לשם; היא פרשה מן הדוקטורט שלה בכימיה, ועתה מתפרנסת, באופן זמני שנראה די קבוע ממתן שיעורים פרטיים לסטודנטים. שיעורים במתמטיקה, כימיה ופיזיקה. כי, למען האמת, היא לא ממש טפשה או סתומה. היא חכמה למדי, או לפחות למי שאינה מבינה בכימיה, כמוני, היא מצליחה להבהיר מושגים עלומים בשפה נהירה וברורה.

גיבורת הספר, שאין אנו יודעים את שמה, חיה פעם עם דוקטורנט אחר לכימיה, אריק שמו, שדווקא לא פרש מן הלימודים, אלא המשיך עד להשלמתם, ואף התקבל לעבודה באיזו אוניברסיטה, והיא בחרה לא ללכת עימו. היא גם סירבה לכל הצעות הנישואין שלו.

אם כי הם נראו, מלכתחילה, כאילו נועדו זו לזה.

"כל הקומדיות נגמרות בנישואים. כל הטרגדיות נגמרות במוות. אבל מה עם כל שאר הדברים באמצע? החיים קורים באמצע, שמעתי מישהו חכם מאוד אומר. "(*)

בחיים עצמם היו שניהם ילדים יחידים, ויש בכך בהחלט בסיס לשפה משותפת ואף יותר. ואולי זה לא ממש מספיק. הוא גדל בבית שבו נישא על כפיים, שבו הוּלל ושוּבח כל הזמן, שבו ידע כל יום וכל שעה כי הוא ברכה להוריו. תמיד.

היא גדלה בבית מהגרים מסין. אב שבא להשלים את לימודיו, ודרש תמיד תמיד מבתו שתעמוד בסטנדרטים הכי גבוהים. מעולם לא ענה על שאלותיה, אלא שלח אותה לחפש תשובות בעצמה. יש משהו מפחיד, מעורר יראה, מרחיק בהורה שכזה. האם, שמעולם לא הצליחה ללמוד אנגלית כהלכה, ועל כן לא יכולה היתה לעבור בחינות במקצוע שלה, נאלצה להסתפק בפחות, הרבה פחות מאשר היה לה במקום שהיא קראה לו "בית". ואף היא דרשה מבתה השגיות ועוד השגיות.

והמספרת, שאיננו יודעים את שמה, נקראה בין הצורך להיות כל-אמריקנית, לבין הצורך להיות בת צייתנית וממושמעת, כפי שהוריה היו.

עכשיו, כאמור, היא חיה מיום ליום. לבדה, משום שבחרה שלא להצטרף לאיש שפעם חיה איתו, בלי המסלול שהוּתווה לה פעם, משום שהחליטה שלא לחזור ללימודים. חיה לבדה בבית עם הכלב, והתמודדות עם החיים עצמם.

וכל הספר הזה כתוב כמו סוג של יומן שהיא כותבת לעצמה; רוב הכתיבה בזמן הווה, מעט מאד פעלים בעבר (מטריד משהו, בזמן הקריאה).

הספר מהפך דפים, ובהסתייגות אחת – בסופו של יום לא ישאר ממנו הרבה, אולי כי הסיפור שהיא מספרת (בכשרון רב) לא מספיק מרתק

אפשר לקרוא.

ושתי מובאות נחמדות שמצאתי:

"עצה מהאינטרנט: האם בסוף היום זאבים טרפו את אחד מילדייך? לא? אז את אימא טובה." (*)

"… אבל כך הסינים נוהגים, לא מסבירים שום דבר, מסתירים בפנים את הרגשות הכי עמוקים ואחר כך בונים חומה שאפשר לראות מהירח." (*)

כימיה – וייקי יאנג. תרגום: אסנת הדר. הוצאת: תמיר סנדיק. 208 עמודים

Chemistry – Weike Wang

(בכל הפורמטים, כולל קינדל. עכשיו במכירה מוקדמת)

* הספר נקרא בקינדל, על כן אין מספרי עמודים

אלה יווניה קוראת ספרים