"מה הטעם בזמן אם אין לך אותו?" (עמ' 160)

"…להתאבל זה לחיות עם מישהי שאיננה." (עמ' 30)

הוצאת הוגארת פרס, שנוסדה על ידי לאונרד ווירג'יניה וולף, ופועלת כיום כהוצאה תחת ראנדום האוס, יזמה סדרת ספרים בה נקראים סופרות וסופרים ידועים בני זמננו לכתוב מחדש מחזות של שייקספיר; מרגרט אטווד עשתה זאת עם "זרע רע", הגרסה שלה ל"הסערה", יו נסבו כתב את גרסתו ל"מקבת", ועוד.

ג'נט וינטרסון בחרה ב"אגדת חורף"; סיפור שיש בו קנאה עזה ובלתי מתפשרת, צער רב ואהבה גדולה, וסליחה ואיחוי וריפוי ולוּ רק במעט.

ליאו וקסנו גדלו יחד והיו "החברים הכי טובים", בלתי נפרדים, גם כשליאו נישא למימי, זמרת מופלאה, ונולד בנם, מיילו; גם כשלקסנו נולד בן לאשה שחיה בנפרד ממנו, והם שמרו על איזה קשר רופף; כשליאו פנה לעסקי נדל"ן וקסנו פיתח משחקי מחשב שיש בהם יותר פיוט ופחות הרג ואיסוף גופות.

מתישהו ליאו פיתח קנאה עזה, עזה ומאכּלת. מימי נשאה ברחמה את בתם, והוא החליט כי הבת אינה בתו אלא של קסנו, משום שיש ביניהם רומן. ולא עזרו כל השכנועים, וכל המלים. לאחר הלידה סירב לעשות בדיקת דנ"א, ובעורמה גנב את התינוקת וניסה לשלוח אותה למי שחשב שהוא האב – לקסנו.

אלא שלגורל תמיד יש תוכניות אחרות; השליח הניח את התינוקת, באשנב-האיסוף-לתינוקות-נטושים, משום שנדמה היה לו שאיזו מכונית עוקבת אחריו (ואכן עקבו אחריו, או, בעצם, אחרי הכסף שניתן לתינוקת), וכשהופקדה באשנב, אסף אותה אלמן שבור לב, הֶרו, אב לבן, וגידל אותה כבתו, תוך שהוא משתמש בכסף כדי שיוכל לגדלה כמו שצריך.

וכמו אצל שייקספיר, ליאו יאבד את בנו, ואשתו תעלם מחייו ובכלל; וכמו אצל שייקספיר, יחזיר הגורל יחד עם האהבה והחמלה, מקץ שנים, את האוהבים והרֵעים איש לרעותו, בת להוריה, אוהב לאוהב, ויאחה את השברים; ובאורח נס, למרות שהקורא/ת כבר מכיר/ה את הסיפור (או משום שכבר הכיר/ה את המחזה לפני כן, או משום שבתחילת הספר מובא תקציר המחזה), אין בכך כדי להמעיט במאומה מן העניין שבסיפור ה"מודרני", מן העיבוד הנפלא ביותר הזה.

וצריך רק לשמוח על המיזם המופלא הזה, ולקוות שעוד ועוד ספרים בסדרה יצאו לאור גם אצלנו.

ועוד כמה מובאות ש"קרצו" לי בזמן הקריאה:

"… פוגשים מישהו וכל מה שרוצים זה להתפשט. עוברת שנה ואתם רבים על ניקוי יבש. הפגמים מוּבְנים מראש. (עמ' 85)

"בימים ההם הייתה לו יותר אמונה – בעשור האחרון אבדה לו האמונה באמונתו. העולם הולך ונמלא אפלה, ולא אור. העניים מתרוששים, העשירים מתעשרים, אנשים הורגים אלה את אלה בשם אלוהים. איזה מין אלוהים רוצה שמאמיניו יתנהגו כמו אווטארים חמושים ברובים המפלסים את דרכם הג'יהדיסטית בעולם שכולו משחקי וורלד אוף קראפט?" (עמ' 170)

הזמן שנפער – ג'נט וינטרסון. תרגום: מיכל אלפון. הוצאת: חרגול, מודן. 301 עמודים

The GAP in Time – Janette Winterson

לרכישה

לרכישה בפורמט דיגיטלי (לא לקינדל)