שאלימר הליצן – סלמאן רושדי

שאלימר הליצןשאלימר הליצן הוא סיפור אהבה וגעגועים לקשמיר שהיתה לפני החלוקה ולפני שנכבשה כמעט כולה על ידי הודו. קשמיר שאוכלוסיה נמנו הן על ההינדים, הן על הבודהיסטים והן על המוסלמים, והחלוקה הזו – הצורך להחליט, הצורך לשייך ולהשתייך גזר את גורלה לשבט ולא לחסד; לשנאה גדולה, מלחמות עקובות מדם, וסדר חדש שבו החזק הוא השולט והמיעוט משווע לעצמאות ונרמס ומוגלה מאדמתו.

 צבא הודו הכובש עצר בנקודה מסוימת, בקו מסוים שהוא קו ההפרדה, אלא שהקשמירים עוברים מצד לצד והגבול הוא מלאכותי בעיניהם :"מדוע עצר הצבא? הוא עצר משום שהחליט לעצור, זו היתה החלטה שהתקבלה בתגובה למצב האמיתי בשטח, ומכך השתמע שזו ההחלטה הנכונה, ההחלטה היחידה, החלטה עם אינטגריטי… ההחלטה היתה ההחלטה הנכונה משום שזו ההחלטה שהתקבלה… "

כך, בכמה מלים על חוסר ההגיון או שמא ההגיון האבסורדי של הצבא הכובש.

 זהו סיפורה של קשמיר דרך סיפורה של אינדיה אופולס, בתו של השגריר (כך הוא מכונה בדרך כלל) שמיד בתחילת הספר נרצח לעיניה על ידי שאלימר זה.

ומשם נלקח הסיפור אל כפרו של שאלימר וימי ילדותו ונעוריו במקום שהיה כמעט גן עדן; שם מצא את אהבתו, שם התנבאו הנביאים המקומיים כי הצרות עומדות בפתח..

שם איבד את אהבתו…

 לגן העדן פלשו הרוע והלאומנות, הטרור והטרור הנגדי, הכעס, השנאה ובעיקר הנקמה – שאין לה שיעור ואין לה מידה, ולעולם אינה מסופקת ומספקת את נושאיה.. וכולם נעקרים ועקורים מעל אדמתם.

 וסיפורו של מקס אופולס, בן למשפחה יהודיה משטרסבורג ופאריס, שנעקר אף הוא ממקומו וממשפחתו (שהולכה למחנות), ומאז הוא נע ונד מעל הקרקע ובמשימות חשאיות מתחתיה..

 עד שנרצח.. לעיני בתו. וחייה כמו עמדו מלכת: "העולם לא עוצר אלא ממשיך באכזריות… בעיתות טרגדיה את עומדת תוהה לנוכח יכולתו של העולם להמשיך… אבל לתנועה של כלי הרכב לא אכפת מצרכי הלב, לא אכפת לשלטי החוצות, הדברים ממשיכים לנוע… התשוקה ממשיכה… הכח ממשיך, עסקאות נסגרות, ידיים נלחצות וזרועות מעוקמות… הטירוף ממשיך, החשכה לעולם לא נפסקת…"

 זעקתו של העולם שנכבש, של גן העדן האבוד, ובמקביל סיפורם האישי של אלה שחייהם נגעו בקשמיר. בשפתו הנפלאה של רושדי הרוקם סיפור בתוך סיפור ושוזרם יחד עם פילוסופיות קדומות וסיפורי אגדות ומיתוסים.

בתרגומו המשובח של ארז אשרוב.

 מומלץ בהחלט.

שאלימר הליצן – סלמאן רושדי. תרגום: ארז אשרוב. הוצאת כנרת זמורה ביתן (446 עמודים)

(פורסם ב- 30.9.2009 בפורום הספרים של YNET)

(Shalimar the Clown – Salman Rushdie)

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *