באיחור ניכר, אך בתרגום מחודש ומשובח (של יעל אכמון) התוודעתי סוף סוף לאחת הקלאסיקות שמוטב וצריך לו לאדם לקראן ביום מן הימים.

 כשמו כן הוא – ינקי בן המאה ה- 19 מגיע אל אנגליה של המאה השישית, לחצרו של המלך ארתור האגדי, ושם הוא נתקל בכל אותן רעות חולות של התקופה: מעמדות,  אבירים המכלים זמנם במלחמות איש ברעהו אם אינם עסוקים ב"ציד" הרפתקאות שונות ומשונות, עבדים המועברים מיד ליד בתמורה זעומה, אריסים הנאלצים לשרת קודם כל את אדוניהם ורק אחר כך את עצמם, ומעל הכל – הכנסיה המטילה אימה על הכל.

המספר המלא ביקורת על החברה אליה נקלע, מבקש להקים מייד רפובליקה בממלכה,  ומייסד במחתרת עתודה להחלפת כל מוסדות המדינה – תוך שימוש בכלי המודרנה של המאה ה- 19:  טלפון, עיתון, חומרי נפץ, חשמל.

 בדרכו למימוש החזון האוטופי לא מהסס הינקי להשתמש בכלים המעמדיים המוקנים לו, ובכך הופך מרצון או בעל כרחו, לחלק מן השיטה הקיימת.

 בלשונו המושחזת מבקר מארק טווין את החברה הבדיונית האנגלית של חצר המלך ארתור, שרבים ממנהגיה נכונים אכן לזמנם, ואולם בחלקם הצליחו לדלג על יבשות ומאות בשנים והגיעו גם לארצות הברית של המאה ה- 19 (ובצער אציין כי העבדות ממשיכה להתקיים עד ימינו אלה, גם אם דרכיה שונו, גם אם מעורב כסף רב הרבה יותר בכך).

 אחרית הדבר מאת נועה מנהיים מאלפת ומרתקת אף היא.

 המהדורה מלווה באיוריו של דניאל בירד, שאייר את המהדורה המקורית, ואלה מוסיפים לו לווית חן.

 מומלץ בהחלט.

ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור – מארק טווין. תרגום: יעל אכמון. הוצאת גרף (367 עמודים)

(פורסם ב– 28 נובמבר 2009  בפורום הספרים של YNET)

(A Connecticut Yankee in King Arthur's Court – Mark Twain)