כל מי שאהבה – עדנה נוי

כל מי שאהבהאת עדנה נוי שמעתי בערב חג השבועות, במפגש עם "סופרי ביכורים" שנערך במסגרת תיקון ליל שבועות בבית דניאל.

וכששמעתי את דבריה ידעתי שיום אחד אקרא את ספרה זה; שאני מוכרחה לקרוא את הספר הזה. ידעתי – וצדקתי.

 שנים על שנים שלא דיברו כאן בארץ בקולם של אלה ששרדו מ"שם"; בטקסים כרכו תמיד את "השואה" יחד עם "הגבורה"; יום השואה נקבע ליום בו "הגבורה" הרימה ראשה. ולא שמענו על הגבורה האמיתית – זו של לחיות עוד יום, לשרוד עוד קצת.

 כל מי שאהבה הוא סיפורם של כמה אנשים, יוצאי הונגריה (שגם את קולם ממעטים לשמוע) ששרדו את המחנות, רק כדי לחזור לבתיהם, שכבר לא היו בתיהם, רק כדי לגלות כי כל מי שאהבו לא יחזור כבר, כנראה.

 והם בנו להם חיים, איכשהו, מחדש, ובתוך כל החבורה אף נולדת ילדה אחת – שהיא ילדה מצוינת, טובה ושקטה, חכמה ומאירת פנים לכולם, כמו יודעת שהיא "הפיצוי", "הנחמה":

 "שום דבר בחייהם לא בישר את בוא הרגע הפלאי שלא ישכח לעולם, אשר בו התבשר על לידתה. כשראה אותה כשלו ברכיו… וכשהסתכן סוף-סוף להתקרב אליה.. תר בעיניו אחר כל איבר מאיבריה, למצוא בהם אותות לילדיו. … ועוד בטרם חפן אותה בידיו, נתגלה לו הסוד שאפילו מארי לא יודעת: שהם כולם נצרפו לתוך גופה הזעיר, שהרי אם בייסורים גדולים הם רותכו לתוך גופיהם-שלהם, שלו ושל מארי, כי אז הם מצויים גם בה. ומאוחדים בה כך לא רק קוטי ואוצ'י וכל המשפחה של מארי, אלא גם כל העולם ההוא שנעלם; ודרך הקטנה הזו יזכו גם הם לחיים משלהם…

… וכבר קרא לה בלבו: הילדה שתישאר. ואחר-כך בישר בקול לאוזני כולם, ויותר מפעם אחת: 'הילדה הזאת כבר תישאר איתנו. הנה הגיעה הילדה שתישאר'." (עמ' 193-194)

 ויום אחד מגיעה עוד אשה אחת "משם", שהיתה שם חברתו הטובה של האב, שהכריחה אותו, אחרי המלחמה, להישאר בחיים, והיא מחפשת את בתה שאבדה לה, בעליה לרכבת – שם.

 בעדינות אין-קץ שוזרת עדנה נוי את הסיפורים והפחדים, את סיוטי הלילה, את הקשרים המיוחדים, את הכעסים המהוסים, את התקווה שאין לה בעצם במה להיתלות.

על הפליאה של הבאים זה מקרוב על היחס שלו הם זוכים מן המקומיים: זלזול, כעס שהם כך מטרידים, דיבורים על "כצאן לטבח".

נוגע ללב, מינורי, חשוב ביותר.

 מומלץ מכל הלב.

 כל מי שאהבה – עדנה נוי. הוצאת הספריה החדשה. (280 עמודים)

(וכרגיל בספריה החדשה – אין שום הכרח לקרוא את הכריכה האחורית לפני קריאת הספר!)

(פורסם ב – 30 אוקטובר, 2010  בפורום הספרים של YNET)

אלה יווניה קוראת ספרים