… אחר כך כבר לא יכולתי להפסיק

 אבל ההתחלה היתה לי קצת קשה; אלמלא ההמלצות החד-משמעיות כאן בפורום, כנראה שהייתי מוותרת… את הכריכה האחורית ממילא איני קוראת, ודאי וודאי כאשר מדובר בספרי הספריה החדשה, כדי שלא לקלקל לי את המשך הקריאה, ולכן – תודות לכם המשכתי.

 ההתחלה – כאמור קשה – ארבעה סיפורים, שלא כל כך ברור מה הקשר ביניהם, אם בכלל (טוב, ברור שיש, הרי הם באותו ספר, והם נשזרים האחד לתוך השני), וגם טכניקת הכתיבה: השילוב בין גוף ראשון לשלישי בכל פרק מבלבל לחלוטין, עד שמתרגלים…

 טוב – מהתחלה:

 זמן הווה: אגילר, המספר הראשון, גיבור הספר, חוזר לביתו לאחר שנעדר כמה ימים ובמקום למצוא את אשתו בביתם, מוצא הודעה לבוא לאסוף אותה מאיזה בית מלון בעיר.

בחדר במלון "מעביר" אותה לידיו איש זר אחד ונעלם, והאשה שהוא מוצא היא אכן אשתו, אלא שנטרפה עליה דעתה, ואין היא מכירה אותו, או שהיא כן מכירה אותו אבל לא כל כך ברור, משום שהיא מדברת בקול שאינו קולה ומצווה דברים חסרי פשר.

ואין הוא יודע מה זה ארע לה בימים הללו שבהם נעדר, ואין הוא יודע איך לגלות, ומי הוא האיש המוזר והמסתורי, מה קרה ביניהם או לא קרה?

והקנאה אף היא מרימה את ראשה… אבל הוא מדחיק, דוחה לימים אחרים, אחרי שיתברר מה זה היה לה לאוגוסטינה.

 זמן עבר: אוגוסטינה מספרת על ילדותה ונעוריה, על משפחתה. אוגוסטינה, בת טובים, בת אמצעית בין שני בנים, הנחושה להגן על אחיה הקטן מפני זעמו המתפרץ של אביהם, שאינו אוהב את הרכרוכיות של בנו והחל מגיל צעיר הוא מכה אותו משום שאינו "גבר" מספיק.

אוגוסטינה אוספת אליה את הילד / הנער הצעיר ומגינה עליו ככל יכולתה.

מצד שני – אביה הוא, בעיניה, כמעט אלוהים, והיא מעריצה כל צעד מצעדיו.

 זמן עבר רחוק: פורטולינוס, סבה של אוגוסטינה, אבי אמה (הקרה והמרוחקת) ודודתה האוהבת ומחבקת, ומהווה תחליף אם. פורטולינוס, גרמני שנישא לקולומביאנית וחי עימה בקולומביה; מוסיקאי, בן למשפחת טובים גרמנית, משפחה נוקשה, שבה אין מדברים על אחותו שהתאבדה, משום שהתאבדות במשפחה הינה בושה גדולה.

אבל הוא אהב את אחותו.

ובהתנהגותו כבר ניכרים ניצני שגעון, זה שיצוץ לאחר שני דורות אצל נכדתו – אוגוסטינה.

 זמן הווה / עבר / עתיד: ארכימדס מקאליסטר, בן למשפחה עניה שנתגלגל לחברתם של משפחתה של אוגוסטינה, ולומד ומחקה את כל התנהגויותיהם (כמעט), ומנסה להשתייך.

 ברקע – קולומביה של קרטלי הסמים, פבלו אסקובר, מדיין; קולומביה של מורדים ושוחד ושחיתות; קולומביה שפולשת לתוך החיים של כל אחד ואחד מן הגיבורים ומערערת עוד במעט.

קולומביה שהיא כולה טירוף אחד גדול, ובתוכו אנשים מנסים לשמור על חייהם, ועל איזשהו אורח חיים נורמלי; והטירוף הפרטי אינו אלא בבואה של זה הכללי.

כפי שציינתי קשה היה לי בתחילת הספר, אולם לאחר מכן התקשיתי להניחו מידי.

ספר שיש בו אהבה מכמירת לב, הומור מסוים, מתח מורט עצבים, ובעיקר – כתיבה רעננה ומרתקת.

מומלץ ביותר.

טירוף – לאורה רסטרופו. תרגום (מצוין כולל הערות שוליים): טל ניצן. הוצאת הספריה החדשה. (287 עמודים)

 (פורסם ב– 25 מרץ, 2011 בפורום הספרים של YNET)

(Delirio – Laura Restrepo)