ארכיון תגיות: ג'ורג' אורוול

דפוּק וזרוּק בפריז ובלונדון – ג'ורג' אורוול

 

 

דפוק"זה העולם שמצפה לכם אם תתרוששו אי פעם". (עמ' 238).

 ג'ורג' אורוול חי במשך תקופה מסוימת חיי עוני בפריז ובלונדון, ובהשראת התקופה הזו כתב את הספר דפוק וזרוק בפריז ובלונדון.

הספר – מעין ממואר וספר מסע גם יחד כולל בתוכו הן מחוויות חייו של העני בשתי הבירות המפוארות הללו, והן תובנות והרהורים שעלו בראשו של המחבר על מהותו של העוני, על הסיבות לו, על העניים ועל הסביבה החברתית.

אדם עני – מה יש לו בחייו: פרנסה בקושי, רק כדי לעבור עוד יום (אם בכלל), מקום לינה (אם יש בידו לשלם עבורו) הכולל מטה (אולי), מצעים מלוכלכים ותהלוכת פשפשים, מזון מועט ורע – בלתי משביע ובלתי מזין, והרבה-הרבה יאוש.

ויש אף גרוע מזה – העוני המרוד – זה שאין בו תקווה כלל, שאין בו עתיד: "… אתה מגלה את תכונתו הגואלת של העוני: הוא מוחק את העתיד.  .. כשיש לך רק שלושה פרנקים אתה אדיש, כי שלושה פרנקים יזינו אותך עד מחר, ומעבר לכך אינך מסוגל לחשוב. אתה משועמם, אבל אינך פוחד. …

ויש בעוני עוד הרגשה שהיא נחמה גדולה. … זו הרגשה של הקלה, כמעט של עונג, שמקורה בידיעה שסוף-סוף אתה דפוק וזרוק באמת. אתה דיברת כל כך הרבה על להיזרק לכלבים – ובכן, הנה הכלבים, ואתה הגעת אליהם, ואתה מסוגל לעמוד בכך. זה מפיג הרבה מהחרדה." (עמ' 24)

להמשיך לקרוא

Share

1984 – ג'ורג' אורוול

1984ניפגש במקום שאין בו חשיכה הוא משפט מפתח בספר הזה, ומשמעותו מתבהרת רק לקראת סופו של הספר – לא מקום בהיר וטוב, שאין החשיכה מעיבה עליו כלל, אלא חדר חקירות המואר 24 שעות ביממה, כדי לבלבל, כדי להקשות, כדי לענות את הכופרים בעיקר.

 את 1984 קראתי לראשונה בימי נעורי, בבית הספר התיכון, כאשר שנת 1984 נראתה רחוקה למדי; אחר כך התברר כי זו גם שנת תשמ"ד וכל מיני חוזי שחורות מצאו בצירוף הזה אותות מבשרי רעה, אבל זהו כבר עניין אחר.

בקריאה שניה, ומאוחרת למדי, זו שבאה בדרך זו או אחרת מתוך מאורעות אקטואליים אלה ואחרים – בעיקר כאלה העוסקים, בעקיפין, באיסור על מחשבה פוליטית מסוג מסוים, בקריאה שניה ומאוחרת זו גיליתי כי יש דברים שנחרתו בזכרון, ולא עזבו אותו, למרות שחלפו כמה עשרות שנים מאז הקריאה ההיא, של גיל הנעורים (ומי שמכיר קצת מסיפורי דאז, יכול לזכור כי בתקופה ההיא קראתי שניים-שלושה ספרים במקביל, ובקצב לא איטי כלל וכלל, כך שלזכור פרטים מתוך ספר – צריך הספר להיות בעל משקל מיוחד).

 זכרתי את סיפור המסגרת, זכרתי מהו הדבר המפחיד ביותר, את ה"הפרד ומשול": "המפלגה רוצה בשלטון אך ורק לתועלתה שלה. אין אנו מעוניינים בטובת אחרים; אנו מעוניינים אך ורק בשלטון. לא בעושר ולא במותרות ולא בחיים ארוכים ולא באושר; רק בשלטון, בשלטון צרוף… אנו שונים מכל שלטונות-המעטים שבעבר בכך שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. כל האחרים, אפילו אלה שהיו דומים לנו, היו מוגי לב וצבועים… אנחנו איננו דומים להם. אנחנו יודעים ששום אדם אינו תופס את השלטון מתוך כוונה לותר עליו. השלטון אינו אמצעי; השלטון הוא מטרה."

  להמשיך לקרוא

Share