ארכיון תגיות: יצהר ורדי

את כל הדברים – יצהר ורדי

את כל הדברים

"יש דברים שאין להם בגלל."

 פיצקי ואחותו הבכורה ליליה גדלים בקיבוץ אחד, נידח, בדרום.

לא, זה לא עוד ספר על הקיבוץ, על נפלאות או מוראות הלינה המשותפת והשיוויון והשיתוף, אלא על הפרטי והאישי בקיבוץ; הקיבוץ המהווה רק תפאורה לסיפור שהוא, בעיקר, עצוב ומלא געגועים.

 פיצקי ואחותו נאחזים איש ברעותו (הוא מתגנב אל חדרה בבית הילדים מאוחר בלילה, מרוב בדידות) משום שאין להם אנשים אחרים להאחז בהם. האב נעדר תמידית (כמעט) ואחר כך נעדר לגמרי מחייהם. האם – שהיתה לה ילדות "תלושה" משל עצמה, ואחר כך נחלשת ובריאותה מדרדרת. והם נשארים רק איש לרעותו, אחות לאחיה.

יחד כנגד או ממול לכל העולם.

 יש בו, בספר הזה, עברית נפלאה, עם המצאות חדשות ומשחקים בשפה,  והכל ביומן-רומן שכותב פיצקי עליהם, על חייהם,  ומבטיח לספר את האמת. "לי אין שום דבר נגד מילים, וזה ברור, אבל מה שמעניין אותי באמת, גם כקורא, זה בני האדם עצמם, לא המילים ששופכים עליהם." (עמ' 10).

 ויש בו, בספר הזה, הרבה געגועים ובדידות ועצב, הרבה עצב; ופיצקי מוכרח לספר את הסיפור כדי שיוכל להניח לסיפור, למלים ולהתחיל לחיות.

  להמשיך לקרוא

Share