ארכיון תגיות: נקרא באנגלית

Big Sky – Kate Atkinson

“Look around at any seaside beach in summer,” she had said, “and there’ll be a hundred pedophiles enjoying themselves in their natural hunting ground.” (pp. 54)

שוב קייט אטקינסון בספר שבו עולה הסחר בנשים, בילדים וילדות, ובאלימות כלפי חסרי ישע בכלל. ושוב ג'קסון ברודי, בפעם החמישית. יותר נינוח, פחות רעב, יותר מפוקח. וגם – פחות נוכח בסיפור, אם כי עדיין בהחלט יש לו תפקיד בעלילה, אם כי לא כגיבור הראשי.

וזאת ההפתעה הראשונה הנכונה לקורא/ת; ספר בסדרת "ג'קסון ברודי" שהוא אינו הגיבור הראשי, אלא רק דמות מרכזית אחת, מתוך מספר דמויות.

גם דרך הסיפור שונה מן הסיפורים הקודמים בסדרה; הסיפור נפרס לעיני הקורא/ת לא רק מתוך סיפורו של ברודי, אלא כל פרק מלווה דמות אחרת, כשלעתים הדמויות נפגשות, ושוב נפרדות.

כל פרק נפתח במצב עניינים מסוים, פתרון שהתהווה לעניין שהובא בפרק קודם או בפרקים קודמים, וכדי לפוגג קצת את המתח בו נמצא/ת הקורא/ת, מובא קודם כל הפתרון, ורק אחר כך מותווית הדרך שבין סוף הפרק הקודם לתחילת הפרק הבא.

הפתעה נוספת היא כי הקורא/ת מתוודע/ת כבר בחלקו הראשון של הספר למקומן של הדמויות בסקאלת הטוב והרע; די מוקדם ניתן לדעת מיהם הנבלים העיקריים בסיפור, וכל שנשאר הוא רק לדעת איך יבואו (אם יבואו) רשעים על עונשים, ומה יעלה בגורלם של התמימים והחפים מכל עוון, ומי ישלמו את מחיר הנזק המשני, רק משום שהיו שם, בסביבה, כשכל מיני ארועים החלו סביבם.

להמשיך לקרוא

Share

Lethal White – Robert Galbraith / J.K. Rowling

בתקופה האחרונה ישנה איזו מגמה מעניינת למדי בעולם ספרות המתח: ספרי מתח "בהמשכים", כשההמשכים נוגעים אך ורק לעלילותיהם ולחייהם הפרטיים של גיבורי הספר – הבלשים / השוטרים / החוקרות; תמיד היו גיבורים ש"עברו" מספר לספר, אולם חייהם הפרטיים כמעט ולא נכנסו לספרים עצמם, אלא רק באזכורים רחוקים. המגמה העכשווית הופכת את חייהם של הגיבורים והגיבורות לחלק מן הספר, אם כי, ברוב המקרים, החלק הזה (כמעט) לא מהותי לעלילה עצמה. כך ניתן לקרוא ספרים דוגמת הספרים בסדרת הארי הולה של יו נסבו גם שלא לפי סדר הוצאת (והגדילה לעשות ההוצאה לאור בארץ שהחלה להוציא מן הספר השלישי בסדרה, ו"נזכרה" בשניים הראשונים רק לאחר מספר שנים).

אלא שלג'יי קיי רולינג (או בפסבדוניה: רוברט גלבריית), יש תוכנית אחרת לגמרי עבור קוראיה וקוראותיה; הם יכולים, אמנם, לקרוא כל ספר בפני עצמו, אבל חייהם וקורותיהם של קורמורן סטרייק ורובין אלקוט, הבלש הפרטי ועוזרתו, שזורים לגמרי בסיפור עצמו, ומי שלא יקרא על פי סדר הוצאתם, יחמיץ משהו מן ההנאה הכרוכה בקריאת הספרים הללו. והנאה אכן מובטחת.

קודם כל – הכתיבה. כאילו מובן מאליו, אבל זה כלל לא כך; ישנם לא מעט סופרים וסופרות שלקרוא בכתביהם משול לגריסת חצץ בשיניים; אבל רולינג? תענוג. בעצם, כל מי שמכיר את כתיבתה מסדרת הארי פוטר או מ"כסא פנוי", לא יכול שלא להבין על מה מדובר כאן. וגם העלילה, כמובן, המכילה בתוכה תפניות והפתעות כשהחשוד/ה ברצח (היה רצח? אולי זו התאבדות?) מתחלף תדיר עם חשודים אחרים, והקורא/ת תוהה עד כמה ניתן להטעותו/ה. ועלילות המשנה המשתלבות ומשתרגות לתוך העלילה הראשית, או נספחות לה; הן זהו משרד חקירות, ויש להם כמה תיקים שעליהם לטפל בהם, ואותם תיקים שאינם מענייני העלילה הראשית, עדיין מהווים חלק חשוב בפיתולי הסיפור, או הפרעה לו, ובהכנסה הקבועה המאפשרת פרנסה לשני הגיבורים. וכמובן, כנזכר לעיל, סיפוריהם הפרטיים, המהווים חלק בלתי נפרד מהעלילה הראשית.

להמשיך לקרוא

Share

Transcription – Kate Atkinson

לונדון. מלחמת העולם השניה. כן. שוב. כמו בעבותות קסם נמשכת אטקינסון אל אותה התקופה, אל אותו המקום. שוב כמו ב – “Life After Life” והמשכו “A God in Ruins” מספרת לנו אטקינסון על האנשים ה"לא-באמת-חשובים", הפיונים, לכאורה, שמעשיהם, כל אחד ואחת בנפרד, לא באמת שינו את מהלך המלחמה, אבל ביחד השפיעו גם השפיעו (או שלא, כלל לא בטוח).

ג'ולייט ארמסטרונג, אשה צעירה מאד, חדורת אידיאלים ופטריוטית לעילא החליטה להתגייס לטובת המאמץ הצבאי שעתיד היה להגיע, או לא, תלוי במדינאים, מי יהיה ראש הממשלה ומי ימלוך, באנגליה של שנת 1940. מדינות אירופה החלו כבר ליפול בפני המגף הגרמני, ובאנגליה טרם הוחלט האם לנקוט במדיניות של בדלנות, ובתמורה יימנע כיבושה של הממלכה, או להתערב, לקחת צד, ולהסתכן.

Juliet felt rather ashamed, as her mind had been on what dress to wear this evening rather than bottomless pits of evil. The war still seemed like a matter of inconvenience rather than a threat. The Finns had just capitulated to the Soviets, and Hitler and Mussolini had recently met at the Brenner Pass to discuss their “friendship,” but real war, the one where you might be killed, still seemed a long way away. Juliet was currently more concerned with the introduction of meat rationing.” (pp 63)

אפשר עוד לצאת למועדונים ולקולנוע, אבל כבר יש קיצוב במזון, ויש כבר חיילים הנמצאים באירופה, וכלל לא בטוח איך ומתי ישובו.

להמשיך לקרוא

Share

Started Early, Took my Dog – קייט אטקינסון

Wilma McCann’s body was found on the eve of Halloween on a typical foggy Leeds morning on the Prince Philip Playing Fields in Chapeltown. Two head wounds, fifteen stab wounds. Convictions for drunkenness, disorderly conduct and theft. Her four children left alone in a filthy house. Another good-time girl.” (Page 350)

אבל ווילמה מקאן לא היתה הראשונה; למען האמת בשנים 1974 – 1975 נרצחו לא מעט נשים בזנות באזור לידס. וגם נשים אחרות, שלא בזנות. אבל רצח של נשים בזנות נתפס כגזירת גורל, משהו שלא צריך לבדוק ולחקור יותר מדי, ואם יש ילדים, הם יימסרו לאומנה, או לאימוץ, או לבתי יתומים.

 ““Ever since there’ve been whores there’s been people killing them. They’re not going to stop now.”” (Page 241)

 “Gambling, drinking, whoring—the three pillars of western civilization.” (Page 89)

כך הרצח הפותח את הספר. באפריל 1975 נקראו שני שוטרים: טרייסי ווטרהאוז, אחת מדמויות המפתח בספר, יחד עם שותפה בארי קרופורד, נקראו לדירה אחת, באחד השיכונים, ומצאו שם את גוויתה המתפוררת של זונה אחת, שנרצחה כשלושה שבועות לפני מציאת הגופה, ולידה בנה בן הארבע, ילד קטן, מפוחד ורעב. הילד נלקח על ידי עובדת סוציאלית ונעלם. טרייסי נסתה למצאו, והעלתה חרס בידה.

להמשיך לקרוא

Share

Bellwether – Connie Willis

Brothers, sisters, husbands, wives–

Followed the Piper for their lives.

From street to street he piped advancing,

And step for step they followed dancing,

(Robert Browning – the Pied Piper of Hamelin)

לפני לא כל כך הרבה שנים עבדתי באיזו חברת היי-טק, שבתקופה בה עבדתי בה עברה רה-ארגון. רה-ארגון הוא שם מכובס לפיטורין המוניים והעמסת עבודה נוספת על הנותרים, ובמקרים מסויימים, כמו שקרה אצלינו, הביאו מנהל אחד שעבד בעבר כדי "לעשות סדר".

כשביקר בארץ, במסגרת "עשיית הסדר" ונפגש עם כולנו ביום-עיון-מחוץ-למשרד, סיפר לנו על מה שמצא בחברה, אלה שינויים היו מאז שעזב, אלה דברים טובים מצא (והיו לא מעט). הדברים הרעים עליהם הצביע נראו בשקף אחד, שכולו ראשי תיבות.

כל מי שעובד בארגון גדול מכיר את ראשי התיבות הללו, שמתישהו הופכים לאיזה סלט, כשאף אחד לא ממש זוכר מה בדיוק מייצגים כל ראשי התיבות הללו, אבל הם נשארים ומתרבים.

משהו כמו:

CRAM (Communications Reform Activation Management).” (Page 8)

מושג חדש שנהגה על ידי ההנהלה והוצג באסיפת העובדים (ועל כך בהמשך).

כך קרה גם בחברת "היי-טק" (כן, זה שם החברה. ובאנגלית   HiTek), בה עובדת ד"ר סנדרה פוסטר, במחלקת המחקר והפיתוח. ד"ר פוסטר, שיש לה דוקטורט בסוציולוגיה ובסטטיסטיקה חוקרת מקורם של טרנדים ואופנות, כדי שתוכל לאתר את האופנה הבאה או הטרנד הבא. חברת היי-טק מעוניינת להכיר את הטרנדים והאופנות הבאים, על מנת שיוכלו להשקיע בהם. מושא המחקר שלה הוא תספורת הבוב בשנות העשרים של המאה העשרים, שהיא מנסה למצוא מה מקורה.

תספורת בוב

ד"ר בנט אוריילי עוסק בתורת הכאוס. במראהו הוא חנון-על, שלאופנות משתנות וטרנדים אין כל השפעה עליו, והוא עסוק במודלים במחשב, ובהמתנה לקופי המקוק שהזמין לצורך מחקר.

להמשיך לקרוא

Share

Lady Oracle – Margaret Atwood

ג'ואן פוסטר היתה פעם ילדה שמנה. שמנה מאד. קראו לה אז ג'ואן ד'לקורט, היא היתה פרי הריון לא לגמרי מתוכנן. משום כך גם היתה לא כל כך רצויה אצל אמה. האב נעלם למשך שנות המלחמה, בכל מיני תפקידים מיוחדים כאלה או אחרים וג'ואן נשארה עם האם, ילדה לא לגמרי רצויה. האב שחזר מן המלחמה הפך לרופא בבית החולים ומעמדו אפשר למשפחה הקטנה להתקדם במעמד הכלכלי, ולאם לקדם את מעמדה החברתי (או כך חשבה). רק הילדה נשארה מקור לאכזבה.

את תשומת הלב המירבית השיגה ג'ואן כאשר אכלה ועלתה עוד ועוד במשקל; הערות האם, וההתיחסות בכלל נגעו בעיקר לכך, ומשום כך אכלה עוד ועוד.

כל ילדותה, ונעוריה, הוכתבו ממשקלה וממידותיה:

I was quite fat by this time and all fat women look the same, they all look forty-two. Also, fat women are not more noticeable than thin women; they’re less noticeable, because people find them distressing and look away.” (Page 83)

All sorts of things had been happening behind my back, it appeared: treacheries and famines, diplomatic coups, ideological murders and doomed heroic exploits. Why had no one told me? They had, perhaps, but I hadn’t been listening. I had been worrying about my weight.” (Page 156)

“If Desdemona was fat who would care whether or not Othello strangled her?” (Page 51)

במסגרת המעמד החברתי שהאם בקשה לרכוש לעצמה, נשלחה ג'ואן לתנועת הצופות, ל"שבט" במקום ה"נחשב" יותר, אך המרוחק יותר ממקום מגוריה. כדי להגיע לשם התלוותה לשלוש נערות, מבוגרות מעט ממנה, שלא חדלו להציק לה ולהתעלל בה, בדרך שיכולה להזכיר לחובבות וחובבי אטווד את סיפורי הגיבורה ב"עין החתול"

להמשיך לקרוא

Share

A Little Life – Hanya Yanagihara

הספרים הכי חזקים הם אלה שחודרים הכי עמוק ונחים בקרקעית נשמתך. אלה שפתאום את מוצאת בהם משפט שהוא בדיוק את.

ואין לאן לברוח מהמשפטים האלה. גם אם לא תרצי להודות בפני עצמך, המשפט הזה הוא האמת שלך. ללא כל קשר לסיפור שאת קוראת, לחיים של הגיבור, שאין שום קשר בין חייו לחייך, אבל משהו שהוא אומר, משהו שקורה לו, משהו שהוא חושב, גם את חושבת.

And yet he was always prepared: It will end this month, he would tell himself. And then, at the end of the month: Next month. He won’t want to talk to me next month. He tried to keep himself in a constant state of readiness; he tried to prepare himself for disappointment, even as he yearned to be proven wrong.” (Page 131)

ארבעה נערים נפגשים בקולג'. לכאורה סיפור כל-אמריקאי כמעט נדוש, סיפור התבגרות די מוכר, את כולם כבר פגשנו, או כמעט את כולם, בסיפורים אחרים ובסרטים. ארבעה נערים נפגשים בקולג', כל אחד מהם בא מרקע אחר, מבית אחר, וזוהי תחילתה של ידידות נפלאה.

ובמקרה הזה, אכן ידידות נפלאה.

להמשיך לקרוא

Share

Career of Evil – Robert Galbraith /J.K. Rowoling

הכל התחיל בימים האחרונים של חודש ינואר השנה, עת עברתי על יד החנות בוק שוק ברמת אביב, חנות חביבה עלי במיוחד, משום שהצלחתי למצוא שם לא פעם ספרים-שאי-אפשר-למצוא-בשום-פנים-ואופן, ומשום שבעל החנות הוא איש מאד חביב ומאיר פנים, ובעיקר אוהב ספר מן הזן ההולך ונכחד.. והבטחתי לעצמי שבשום-פנים-ואופן אני לא קונה לי אף ספר, משום שיש לי בערך שלושים או ארבעים ספרים שטרם קראתי על מדף-הספרים-הממתינים-לתורם, ועוד אי-אלה ספרים בפורמט דיגיטלי על הקינדל, ובאמת שאין שום צורך בעוד ספר.

אבל, אמרתי לעצמי, אעבור ואציץ, סתם כי יש לי קצת זמן להעביר, ומזמן לא הסתכלתי על החנות הזאת..

מחוץ לחנות יש דוכן קטן ובו ספרים ב- 10 שקלים בלבד, וכבר מרחוק ראיתי את הספר הזה, וידעתי מה הוא גם מבלי לקרוא את השדרה (הייתי רחוקה מכדי להצליח לקרוא), והבנתי שלמרות שהבטחתי לעצמי לא לקנות עוד ספר, ולמרות שבסיומו של הספר הקודם בסדרה – The Silkworm – תהיתי אם אשוב לקרוא עוד ספר בסדרה הזו, משום שרולינג, למרות כתיבתה המצוינת לגמרי, היא, איך לומר? "חופרת". כדי להאריך, כדי להעמיק, כדי לתת רקע… ואני? מה אני כבר רוצה? סיפור מתח טוב עם קליימקס טוב בסופו, "עת רשע יבוא על עונש", שהוא התרגום של Confutatis Maledictis (כאן מתוך הסרט הנפלא "אמדאוס"). אבל לא אצל רולינג. היא צריכה להוסיף רקע ומניעים, קצת פרטים ביוגרפיים, ועוד קצת, הן של הגיבורים והגיבורות, הן של גיבורי המשנה. "חופרת".

להמשיך לקרוא

Share

A God in Ruins – Kate Atkinson

a-god-in-ruinsEveryone always asks you what a novel is ‘about’… If you asked me that question about A God in Ruins I would say that it’s about fiction..” *

(מתוך: הערות המחברת בסוף הספר)

אלא שקצת לאחר מכן, אפשר אולי, אם רוצים או רוצות, להבין כי הספר הוא כתב פלסטר חריף כנגד המלחמה, כל מלחמה

War is Mans’ greatest fall from grace..” *

… in the end, become itself sabage as we attacked the very people – the old, the young, women – that civilization is supposed to defend.” *

או שאולי הספר הוא בכל זאת בדבר בִּדְיון.

טדי, הילד האהוב במשפחת טוד, אחיה האהוב של אורסולה, גיבורת חיים אחרי חיים, Life after Life, לא נהרג במלחמה. טדי שנחשב למת איזשהו זמן, נפל בשבי בפעולת ההפצצה האחרונה שלו, ונחשב מת שמקום קבורתו לא נודע. אבל אחר כך נודע שהוא חי, ושהיה שבוי בידי הגרמנים.

והספר הזה מספר את סיפור חייו.

להמשיך לקרוא

Share

Life after Life – Kate Atkinson

life after lifeמָה שֶׁיָּכֹל הָיָה לִהְיוֹת לֹא הָיָה וּמָה שֶׁהָיָה לֹא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת
לֹא נִתָּן לִחְיוֹת חַיִּים כְּפוּלִים
מָה שֶׁנִּשְׁאַר הוּא לִחְיוֹת חֲצִי
וּלְקַוּוֹת שֶׁיּוֹם אֶחָד הַכֹּל יִתְחַבֵּר לְשָׁלֵם
וְיִהְיֶה
(רונית בכר שחר)

בחיים אין מה היה קורה אילו.. אילו בחרתי ללמוד משפטים במקום הסטוריה, אילו הלכתי לתיבת הדואר הנוספת של המשרד ביום ובשעה הנכונים, אילו הייתי נשארת בקיבוץ עוד שנה, אילו עזבתי לפני כן…

גם בהסטוריה אין מה היה קורה אילו..

אם כי בספר מופיעה פסקה – מה היה קורה אילו היטלר היה נרצח לפני שמונה לקנצלר, לפני הפתרון הסופי:

"But if Hitler had been killed, before he became Chancellor, it would have stopped all this conflict between the Arabs and the Israelis, wouldn’t it?’ The Six-Day War, as they had called it, had ended, the Israelis decisively victorious. ‘I mean, I do understand why the Jews wanted to create an independent state and defend it vigorously,’ Ursula continued, ‘and I always felt sympathy for the Zionist cause, even before the war, but, on the other hand, I can also understand why the Arab states are so aggrieved. But if Hitler had been unable to implement the Holocaust— …“(pp 472)

כן, מה היה קורה אילו?

אבל בספרים אפשר. אפשר לדמיין חיים אחרים, אילו נבחר נתיב אחר, אילו קרה דבר אחר שיכול היה להשפיע.

להמשיך לקרוא

Share