ספרות מתורגמת

פינלי דונובן -מחסלת – אל קוזמינו

בימים כתיקונם מן הסתם הייתי מסיימת קריאת הספר הזה בתוך יומיים שלושה. בימים כתיקונם יכולתי גם ליהנות ממנו, ככל שניתן, כספר מתח (טוב, חצי מתח) משעשע, ולדפדף הלאה. או, לחילופין, להניחו בצד, כי הוא לא ממש מהפך דפים. אבל הימים אינם ימים כתיקונם, ואין לי מושג עד כמה הספר הזה מהפך דפים באמת, או סתם […]

ההבטחה – דיימון גלגוט

איש אחד מבטיח לאשתו שעל ערש הדווי, הבטחה מסוימת. וזו ההבטחה המלווה את כל הספר. העדה היחידה להבטחה היא הבת הצעירה, אמור. האשה תמות וההבטחה לא תקוים, ואחר כך ימות האב, ותמות האחות האמצעית, וימות האח  הבכור, ואף אחד מהם לא קיים את ההבטחה. ההבטחה שנתן האיש לאשתו על ערש מותה. וזה הסיפור. ויותר מן […]

חסדים קטנים – הת'ר גודנקאוף

תאונות במסגרת המשפחתית קורות לא מעט. זה יכולה להיות מחבת על הכיריים,  שהידית בולטת מעבר להן ומאפשר לילד להושיט יד, או מכשיר חשמלי שההארקה בו נפגמה, או גולה או חפץ קטן אחר שהתגלגל והילד מצאו והכניס לפה, וכמעט נחנק. ואפשר גם לשכוח ילד ברכב. אם בדיוק היית עסוקה באיזה עניין דוחק בטלפון, והמשכת לנסוע לכיוון […]

השעות האפלות – מייקל קונלי

מייקל קונלי, כך ראיתי בכל מיני פרסומים, כתב סדרת ספרי מתח בהם מככב הבלש הארי בוש (מחווה להרונימוס בוש), שאף אחד מהם לא קראתי. וזה לא באמת בעייתי, לקרוא ספרי מתח מתוך סדרה המוקדשת לבלש זה או אחד (או אחרת), משום שבמרבית הספרים מאותה הסדרה ישנה איזו התפתחות בחיי הגיבור, אלא שהעיקר הוא, כמובן, עלילת […]

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה – ריימונד קארבר

יש לו, לריימונד קארבר, דרך משלו לספר סיפורים. סיפורים קצרים, יש לומר, קצרים מאד. ומה עוד יש לומר הוא שאין להם, לחלקם לפחות, פואנטה. הסיפור כאילו לא נגמר, והקוראת נשארת תלויה באמצע החיים או אמצע הסיפור. בסיפור השלישי היא כבר מבינה שלא תהיה פואנטה. ככה הוא כותב, קארבר. וכך צריך לקרוא. מין תמונת מצב בזמן […]

ארץ החלומות – ניקולס ספארקס

הכריכה האחורית (מודה ומתוודה – קראתי חלק ממנה, למרות שבדרך כלל אני משתדלת להימנע) מספרת על אשה אחת, בוורלי שמה, שנמלטה מבעלה האלים, עם בנם הקטן, טומי. כמעט בלי כסף עם מעט מאד חפצים, רק מה שנכנס בשני תרמילים קטנים, כדי שאפשר יהיה להתנייד בקלות ובמהירות. בוורלי אכן תופיע בספר, אבל רק בשער השני. השער […]

פני מועדות לכוכבים – אלפרד בסטר

אי אז, בימי נעורי, כשהספריה היתה לי מערת קסמים ומקום מפלט, וקראתי בה ספרים לפי סדר המדפים, נקלעתי פעם למדפים שעליהם היו ספרי המדע הבדיוני. בימים ההם הסוגה כללה גם את כל ספרי הפנטזיה, משום שאלה ואלה לא רבים היו,  והקוראות והקוראים בהם מעטים אף יותר. את רוב הספרים בסוגה, בכל אופן, אלה שהיו בספריה, […]

אלה יווניה קוראת ספרים