ארכיון תגיות: ספרי נוער

ערפילאה – שובו של פי עשר – גלית דהן קרליבך

שובו של פי עשרספר שני בסדרת ערפילאה אף הוא לבני הנעורים חובבי העולם שקצת מעבר, וכמובן חובבי האות הכתובה.

לפני מספר חודשים שוחחתי בענייני ספרים וספרות עם שני תלמידי בכתה ד', שניהם קראו את כל סדרת הארי פוטר, את כל סדרת נרניה, את אגם הצללים, את ערפילאה, כמובן (שניהם שמחו לשמוע שההמשך בדרך) ועוד ועוד. ושמחתי שיש ילדים שעוד קוראים ספרים, ואפילו עבי כרס, ואפילו כאלה שלא קראתי (כל ספריו של ריק ריירדן, למשל), ועוד יותר שמחתי שיכולנו לדון בספרים שקראו ויכולתי לשמוע תובנות מנקודת מבט צעירה קצת יותר.

ובהחלט שמחתי אף אני כי יצא ספר שהוא המשך לערפילאה, ובו שוב הילד שאול שאמו קצת מכשפה, ועל כן הוא חצי מכשף בעצמו ושוב נעלמת אמו, וכמוה נעלמים, בחצות הלילה של לילות ירח מלא, אנשים רבים, בעיקר במדינתנו הקטנה, ושוב המכשפה הטובה עננה, השולטת בערפילאה, וממלכת רעים חדשה – כפילוניה.

"כפילוניה שכנה תחת האדמה, בקו שבין המַגמה ללבה. ריח ביצים רקובות תמידי עמד באוויר בגלל מעיינות הגופרית שנבעו בה. מכיוון שארץ ללא תושבים איננה ארץ, גם כפילוניה זכתה בתושבים, יצורים שנראו כמו אנשים רגילים: היו להם עיניים, רגליים, שיניים, ואפילו אף במרכז הפרצוף, ממש כמו שנהוג. אבל היצורים הללו לא היו בני אדם, אלא כפילים של כל בני האדם שעל בני האדמה. …

כשבכדור הארץ נולד תינוק, חלק הלידות בכפילוניה זעה במהירות ושחררה ביצה חומה ובוצית. לכפיל שבקע לא היו אבא ואמא וגם לא אחים, והוא גידל את עצמו: אכל אדמה ושתה ממי הביצה הסמוכה." (עמ' 98 – 99) להמשיך לקרוא

Share

ערפילאה – גלית דהן קרליבך

ערפילאהמכיון שמדף-הספרים-הממתינים-להיקרא בביתי כמעט קורס, העברתי את הספר לנכדי הבכור, חובב קריאה ידוע, שכבר צלח ספרי מכשפים וקוסמים כמו כל סדרת הארי פוטר, אגם הצללים ועכשיו את ערפילאה וביקשתי את חוות דעתו, לפני שאני קוראת.

הוא בהחלט נלהב, ולכן הבטחתי לו כי אחזיר אליו את הספר, אולי יום אחד ירצה לקרוא בו שוב, או שאולי אחיו הצעיר ממנו ירצה, מיד לכשאסיים לקראו.

אז קראתי – ככה, בין כסה לעשור, בשבת אחת, בכמה שעות.

סיפור הרפתקה שיש בו ילדה מכשפה (אבל מכשפה טובה) שנחטפת על ידי דודתה המכשפה הרעה, משום שהנביא המקומי מנבא משהו ממנו ניתן להסיק כי היא המלכה הבאה של ממלכת ערפילאה; ילד "חנוּן" לגמרי ששני הוריו נעלמים באותו יום והוא מועבר לאיזה מין בית יתומים שבו המנהלת חוסכת בכספי הרווחה שהיא מקבלת, והילדים זוכים לתנאים דיקנסיים כמעט.

יש בספר ממלכת הטוב והרע, יצורים פלאיים, גדר מכושפת, יצורי ביניים החיים בביצות, שפעם היו טובים ועכשיו הם (אולי) לא. יש בו מלך המכשפים הטובים שעוד רגע יפרוש מכסאו; יש בספר מכשפה טובה, אמה של הילדה המכשפה, שהיא קצת שלומיאלית, אבל מלאה טוּב לב.

ועוד ועוד. לא מעט מצאתי עצמי עורכת השוואות עם כל מיני עניינים שמצאתי בסדרת הארי פוטר, לא מעט חשבתי כי ניתן היה לחסוך בשפה המלעיגה על המבוגרים, בעולם האנושי, אבל הסך הכל הכללי הוא כי הספר בהחלט מרתק, וילדים צעירים ימצאו בו עולם ומלואו, הרפתקאות מלוא החופן, ומתח לא מועט.

 

מומלץ לכל ההורים שמחפשים ספר שירתק את ילדיהם.

 

ערפילאה – גלית דהן קרליבך. הוצאת כנרת זמורה ביתן. 271 עמודים

 

לרכישה

לרכישה דיגטלית

Share

סינדר – מאריסה מאייר

סינדרהטרנד החדש הזה, של לכתוב ספר שהוא רק פרולוג לספרי ההמשך שיבואו, הוא טרנד קצת מעצבן; את מהפכת דפיו של ספר חצי לילה, ומשלימה את הנותר למחרת, רק כדי לגלות שבעצם צריכים להגיע עוד המשכים.

מצד שני, ספר ראשון בסדרה שכזו תמיד יש בו איזה Closure , כאילו הסופרת (או הסופר) רצתה לראות איך "ילך" הספר הראשון, לפני שתשקיע מזמנה ומרצה בכתיבת והוצאת ספרים נוספים בסדרה. ואנו יכולים להיות בטוחים שהשני כבר יהיה לו סוף פתוח לגמרי.

מצד שלישי, אם כבר יצאו הספרים לאור בשפות ניכר, למה לא לתרגם ולהוציא את כולם לאור? אולי גם ההוצאה המקומית מבקשת לראות איך "ילך" הספר הראשון?

מצד רביעי – הספר (הסדרה בעצם) נכתב לבני נוער, ולכן יש לסדרה כולה תוחלת חיים ארוכה, ככל הנראה, כל זמן שבני הנוער קוראים.

על אנדרואידים קראנו כבר ב"האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" הנפלא של פיליפ ק. דיק, או לכל הפחות צפינו בסרט שנעשה על פיו – בלייד ראנר, כך שאת העולם העתידני הדיסטופי הזה אנחנו מכירים, בערך. גם את סיפורי האחים גרים קראנו בילדותנו, או שהקריאו לנו, והשילוב של שניהם – עולם דיסטופי ועולם האגדות יוצר סיפור מרתק למדי.

להמשיך לקרוא

Share

פוליאנה – אלינור פורטר

פוליאנהלפעמים צריך לקחת פסק זמן מהחיים ולשקוע בנוסטלגיה ברוכה, ככה, בשביל הנשמה. משהו שלא צריך לחשוב איתו או בשבילו, משהו שילטף ויחמול, לא יבקש דבר, רק יהיה.  זו יכולה להיות צלחת מרק עוף חם בחורף, כשחולים, או שניצל עם פירה, אם מדובר על אוכל. זה יכול להיות ביצוע מרטיט של הקונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי, כזה כמו שפרלמן יודע לנגן, כזה שצובט בלב ויורד חדרי בטן. וזה יכול להיות ספר שקראתי כל כך הרבה פעמים, עד שאיני זוכרת כמה, אבל זוכרת משפטים שלמים בעל-פה ממנו.

פוליאנה הוא ספר שכזה. קראתיו בילדותי / נעורי, בגירסה שעל כריכתה מצולמת היילי מילס, מן הסרט בשם הזה.

להמשיך לקרוא

Share

המעון של מיס פרגרין לילדים משונים – רנסום ריגס

המעון של מיס פרגרין

אלמלא הופיע הספר הזה במקום גבוה וטוב ב"ועדת המדרוג" שבמוסף "הארץ" ואלמלא החלו מבצעי סוף השנה (הידועים בשם: ארבע במאה), כי אז קרוב לוודאי שלא הייתי שמה לב לספר הזה; מצד שני – שם שכזה לא יכול שלא למשוך תשומת לב, אז בהחלט היתה התלבטות אף לפני פרוץ המבצעים וכו'.

 אז יש לו שם משונה, אך מושך תשומת לב, וזכה למקום גבוה בעיתון לאנשים חושבים, ומבצעים (כבר אמרתי), אז לקחתי וקראתי (ואף הקדמתי קריאתו על פני ספרים אחרים).. ונהניתי. במידה כמובן. לא יצאתי מגדרי, אבל נהניתי.

 לג'ייקוב, המספר, נער אמריקני כבן שש עשרה שנים, יש, מצד אביו סב מוזר קצת. סב שברח "משם" מאירופה, באיזה קינדער טרנספורט, ונקלע במשך שנות המלחמה לבית נערים ונערות כמותו, פליטים. אחר כך יצא להלחם, אחר כך הגיע לאמריקה, מצא אשה, הוליד ילדים, ואת נכדו ג'ייקוב (יקוב, הוא קורא לו) הוא אוהב אהבת נפש.

 הוא מספר לו, לעתים, סיפורים מעניינים במיוחד, דמיוניים במידה מסוימת על בית הילדים ההוא, על הילדים המופלאים שהיו בו – האחת שידעה לרחף, וזוג האחים שכוחם היה כה רב שיכולים היו להרים סלעים כאילו היו פיסות נייר, או הילד שהיו לו דבורים בבטן, ושאר נסים ונפלאות. אפילו תמונות היו לו, של הילדים הללו, לתמוך בסיפורים.

  להמשיך לקרוא

Share

החוף הרחוק ביותר – אורסולה ק' לה-גווין

החוף הרחוק ביותר

החלק השלישי בטרילוגיה; האפל מכולם, הקשה מכולם, הפחות ברור מכולם – ואף על פי כן – זה הנושא בחובו את הבשורה הטמונה בכל הספרים הללו גם יחד.

 החוף הרחוק ביותר נמצא בסופו של המסע, מסעם של גֵד הרב-מג, הקוסם הגדול מכולם בתקופה הזו, ושל אָרֵן, נסיך צעיר שאין בו כוחות קסם כלל, ואף על פי כן נחן ברוח עזה, בתום, בטוהר ובעוז רוח, שיאפשרו לו להילוות אל הקוסם הגדול בדרכו הקשה החדשה.

 רוח רעה מנשבת מעל ממלכת ארץ-ים, רוח הלוקחת עמה את כוחם של עושי הלהטים ומאחזי העיניים, אבל גם של המכשפים והקוסמים בעלי הכוחות. הרוע, או שמא החולשה, טרם הגיעו אל בית הספר / בית המדרש לקוסמים ומכשפים, שהוא מרכז העולם של ארץ-ים, אבל ההדים והשמועות מגיעים גם מגיעים, עם שליחים, ושמועות…

 אָרֵן, הנסיך הצעיר, מגיע אף הוא כשליח אל בית הספר, כדי להביא את בשורת הרוח הרעה ולטכס עצה.

במהלך קונסיליום של כל המכשפים הגדולים, מודיע הרב-מג – גֵד – כי הוא מתכוון לצאת לחפש את מקור הרעה, על מנת להשיב את הסדר על כנו, את האיזון הקוסמי שבין העולמות, אף אם ימות במהלך מסעו זה.

להמשיך לקרוא

Share

הקברים של אטואן – אורוסולה ק' לה-גווין

הקברים של אטואן

אם הספר הראשון בטרילוגיה – הקוסם מארץ ים – הזכיר את הקוסם הצעיר ממנו בשנים רבות – הארי פוטר, הרי שהקברים של אטואן לוקח את הקורא/ת לעולם מוכר לא פחות, וישן בהחלט גם הוא – עולמם של מלכים וגמדים, כוחות אופל, וטבעת אחת – העולם המוכר לנו כל כך מטולקין. מוכר? בקווים כלליים בלבד; אין זו חזרה על עלילות שר הטבעות, אבל המיתוסים נשמעים מוכרים. העולם האפל, הרונות, כוחות השחור, קברים, מערות, מבוכים תת-קרקעיים, אוצר חבוי.

וטבעת. טבעת עתיקה ובעלת כוחות: "…מהי הטבעת של אֵרֶת'-אַקבֶּה? … שום אדם אינו יודע בעבור מי נוצרה. אֶלפָרָן הנאה ענדה אותה פעם… זוהי פיסת מתכת עשויה כסף קשה, שנקובים בה תשעה חורים. מבחוץ חרותה דוגמה של מעין גלים, ומבפנים – תשע רונות של כוח סתרים. … שמונה הנותרות ידועות למגים, ואלה הן: פּיר – המגינה מפני שיגעון, רוח ואש; גָס המעניקה כוח סבל… " (עמ' 141)

 ולי זה הזכיר, ביותר מדרך אחת את:

"שלוש טבעות למלכי בני לילית במרומם,
שבע לנסיכי גמדים בטירות אבן צל,
תשע לבני התמותה, ילידי האדם,
אחת לשר אופל על כיסאו האפל
בממלכת מורדור בה הצל לא נרדם.
טבעת למשול בם ולאתרם,
טבעת למשוך בם ולקשרם,
בממלכת מורדור בה הצל לא נרדם."

 (שר הטבעות – ג'.ר.ר. טולקין)

  להמשיך לקרוא

Share

הקוסם מארץ ים – אורוסלה ק' לה-גווין

הקוסם מארץ ים"רק בדממה – המילה

רק בחשכה – האור

רק במיתה – החיים

כחץ מבהיק עף הנץ

בשמים הריקים"

 את אורסולה לה-גווין הכרתי בנעורי (לא אותה באופן אישי, כמובן) עת קראתי וקראתי וקראתי מכל מין וסוג (כמעט), עת ספרי הפנטסיה התערבבו עם ספרי המד"ב על אותם מדפים בספריה,  וכל הספרים (כמעט) היו שער לעולמות חדשים, אחרים, מופלאים.

 אחר כך באו שנים בהן זמן הקריאה הוגבל והוקטן, וספרי הפנטסיה והמד"ב התרחקו. אחר כך החלו לחזור, מדי פעם. ואז, לא כל כך מזמן, הופיעה הסקירה הזו ב"הארץ ספרים" ומיד הוספה כל הטרילוגיה אל רשימת הספרים שצריך לקרוא.

 וטוב שכך, משום שכשיצאה הטרילוגיה לאור בארץ, כבר בגרתי מספרי הנעורים,  והייתי "מפספסת" את הפנינה הזו, אילולי הביקורת.

להמשיך לקרוא

Share

משחקי הרעב-עורבני חקיין – סוזן קולינס

עורבני חקיין

קודם כל ולפני הכל – אזהרת –ספוילר- !! מי שמבקש לקרוא את שני הספרים הראשונים בסדרה – משחקי הרעב ומשחקי הרעב-התלקחות (ושניהם בהחלט מומלצים) טוב יעשה אם לא יקרא סקירה זו.

קטניס אוורדין, נערה בת 17 מן המחוז ה- 12 בפטנאם; הנערה ששרדה את משחקי הרעב בגיל 15 ועוררה עליה את זעם הקפיטול. משום שעוררה עליה את זעם הקפיטול, שאין להמרות פקודותיו אף פעם, ובמלאת 75 שנים לכינון הממשל בקפיטול, בצעד חסר תקדים נקראה, שוב יש לומר, לקחת חלק במשחקי הרעב, כדי להזכיר לכל מי שחשב להרים ראש כנגד הקפיטול, כי הקפיטול לעולם לא יסלח ולא יאפשר זאת, וכי נקמתו מהירה וכואבת. משתתפי משחקי הרעב בשנת היובל כולם שורדים מאומנים ומיומנים מצליחים, בחלקם, להחלץ מתוך הבועה בה מתנהלים משחקי הרעב, והספר השני מסתיים בבשורת האיוב שמתבשרת קטניס, כי מחוז הבית שלה הוחרב על ידי הקפיטול. למען יראו וייראו כל החושבים להרים ראש כנגד הקפיטול.

 הספר השלישי בסדרה – עורבני חקיין – מספר את סיפורה של קטניס כסמל לכל המורדים באשר הם, בכל המחוזות, המתאמנים בחשאי ליום בו יוכרז המרד כנגד הקפיטול.

להמשיך לקרוא

Share

הילד של המכשפה – מייקל גרובר

הילד של המכשפה

הילד של המכשפה הוא בעצם לא הילד שלה, אלא תינוק מכוער להפליא שהושאר עבורה בסל על ידי לא נדע מי, משום שנראה כמו שדון קטן, ועל כן מתאים למכשפה.

והיא, בניגוד לכל הגיון בריא, במקום להפטר ממנו, או לאכלו, או לחפש לו איזה בית יתומים הגון, פתאום מתעוררים בה רגשות אמהיים והיא מחליטה לאמץ אותו לבן.

כמובן שלמכשפה שכמותה אין באמת הכישורים להיות אם, וגם לא הסבלנות והיכולת.. בינינו, לאיזו אם צעירה יש את כל אלה; שלא לדבר על העיסוקים הרבים שלה, המחייבים המצאותה בכל מיני מקומות חשובים במועדים קבועים מראש, שאינם ניתנים לדחייה (כמו כל אשת קריירה בימינו).

היא לוקחת לילד מטפלת.. בעצם, אומנת – דובה גדולה, ואחר כך מורה שהוא שד נורא ואיום, אבל בעל כישורים מעניינים (כן, כמו כל מיני הורים שלוקחים מטפלות, או שולחים את הילדים למעונות, ואחר כך לבית הספר, שם יש מורים מצוינים וגם כאלה שהם לא ממש…).

להמשיך לקרוא

Share